|
|
صفحة: 65
מצבא מתנדבים לצבא שכירים יהודה המקבי ניהל את מלחמתו בעזרת צבא מתנדבים שכלל בעיקר איכרים . הלוחמים המתנדבים התגייסו על פי צורכי הלחימה , וכאשר הסתיימו הקרבות שבּו ָ מרביתם לכפריהם ולעבודת האדמה . יונתן קיבל היתר מדמטריוס ה1- לגייס צבא מקרב התושבים היהודים . דמטריוס ה1- נקט צעד זה כי ביקש את תמיכת יונתן נגד מתחרהו אלכסנדר ּב ַ לס . מעמדם של בני בית חשמונאי כמנהיגי יהודה אושר על ידי אספת העם שהתכנסה בימי שמעון 140 ( לפסה"נ . ) האספה הגדירה את סמכויותיו של שמעון , מינתה אותו למושל , לכוהן גדול ולראש הצבא . סמכויות אלה הוענקו גם ליורשיו של שמעון . הצבא בתקופה זו היה צבא בעל אופי לאומי - מפקדיו וחייליו היו יהודים . החל בתקופת שלטונו של יוחנן הורקנוס השתנה הרכב הצבא . יוחנן הורקנוס גייס גם צבא שכירים שנלחם בצד הצבא היהודי . ייתכן שהורקנוס ביקש לשפר את רמתו המקצועית של הצבא , אך היו שראו בכך ביטוי להשפעה הלניסטית כי גיוס צבא שכיר היה אופייני לממלכות ההלניסטיות . גיוס הצבא השכיר נמשך גם בימי אלכסנדר ינאי . הוצאות המלחמות ואחזקת הצבא השכיר חייבו הטלת מסים כבדים על העם , נטל שהכביד מאוד על האיכרים והגביר את הנתק בין הצבא לבין העם . גם המלכה שלומציון המשיכה להעסיק צבא שכיר , ואף הגדילה אותו כדי שתוכל לשלוט על ממלכתה הגדולה . מהנהגה של מושל להנהגה של מלך יהודה המקבי הנהיג את המרד כמפקד צבא מתנדבים ובעזרתו נלחם בצבא הסלווקי . בימי יונתן חל שינוי בהגדרת תפקידם של מנהיגי בית חשמונאי . אלכסנדר ּו ַ לס ביקש כי יונתן יתמוך במלכותו , ומינה אותו בשנת 152 לפסה"נ לכוהן גדול . במינוי זה היה חידוש - משפחת חשמונאי הייתה משפחת כוהנים אך לא משפחת הכהונה הגדולה . בשנת 150 לפסה"נ הורחבו סמכויותיו של יונתן כאשר אלכסנדר בלס מינה אותו למושל יהודה . שינוי במעמד בית חשמונאי חל בימי שמעון . כאמור , אספת העם הגדירה את סמכויותיו של שמעון 140 ( לפסה"נ . ) האספה אישרה את מינויו למנהיג מדיני - מושל או נשיא , למנהיג דתי - כוהן גדול , ולמנהיג צבאי - מצביא . היא אף הורישה את סמכויותיו של שמעון לבניו . האספה לא העניקה לשמעון סמכויות חקיקה ושיפוט ואף לא את התואר “ מלך . " להחלטה של אספת העם הייתה חשיבות רבה ומיוחדת . היא העניקה בסיס חוקי להמשך שלטונו של בית חשמונאי : עד ההחלטה הזאת לא נבחרו החשמונאים למנהיגים על ידי העם בהליך חוקי ומקובל . הסכסוך המתמשך עם מלכי בית סלווקוס הוא שביסס את הנהגתם . משלב זה , שושלת חשמונאי שלטה בתוקף החלטת אספת העם . מטבעות של יוחנן הורקנוס ) שנות שלטונו : 104-134 לפסה"נ ( הכתובות על מטבעותיו של יוחנן הורקנוס היו בשפה העברית בלבד . על המטבעות לא חקוקות דמויות . בהשפעת התרבות ההלניסטית מופיעים על המטבעות סמלים שלהם מסרים בין-לאומיים ובצ ִ דם סמלים יהודיים . קרני שפע ) מימין ( - סמל הלניסטי המסמל את ברכת האדמה . קרן השפע היא קרן של חיה המשמשת מעין מ ְ כ ָ ל שממנו בוקעים שיבולים , רימונים ואשכולות גפן . חוקר המטבעות י' משורר טוען , כי יש להניח שגם במטבעות החשמונאים מסמלת הקרן פריון , שפע ושגשוג . הצמדת שתי קרני שפע מחוברות בבסיסן וביניהן רימון - הוא דגם יהודי מקורי ונוצר כדי להדגיש את המשמעות היהודית , אולי של שגשוג ושפע , תחת שלטון החשמונאים . פיל מלחמה של הצבא הסלווקי , חומר , אסיה הקטנה , המאה ה2- לפסה"נ
|
|