|
|
صفحة: 58
ב . א' ביקרמן מייחס אף הוא את המניע לגזרות לתהליך פנימי שהתרחש בחברה היהודית - המאבק בין המתייוונים לחסידים . ביקרמן טוען כי היוזמה לגזרות על הדת הייתה של מנלאוס ואנשי סיעתו - המתייוונים הקיצוניים . הטלת הגזרות הייתה חלק ממאבקם של מנלאוס ואנשיו במתנגדיהם ביהודה , וביטוי לכוונתם לערוך ֶרפורמות ברוח ההלניזם . ג . מ' שטרן תולה את סיבת הגזרות בשילוב שבין מניעים אישיים ומניעים מדיניים . לטענתו , אנטיוכוס אפיפנס סלד בעיקר מן האמונה המ ֹ ונֹותיאיסטית היהודית , וכנראה סבר כי אופייה של הדת היהודית עורר את מרדנותם של היהודים . אנטיוכוס גם הבין כי המתיחות הממושכת ששררה ביהודה מסכנת את ממלכתו . שיקולים אלה הביאו אותו לנקוט מדיניות של גזרות . אנטיוכוס היה משוכנע שמדיניותו תצליח בזכות תמיכת מנלאוס ואנשיו , ונטה להאמין שכל בני המשפחות העשירות יתמכו בה . חּומרת הגזרות והענישה הצפויה על אי הציות לגזרות סיכנו את קיום העם היהודי , שהרי בתקופה זו רובו היה מרוכז בארץ ישראל . אמנם היו ריכוזי יהודים גם בתפוצות - במצרים , ּבקיּוני ְ , באסיה הקטנה , אזורים שלא היו תחת שלטון בית סלווקוס - אבל חוקרים מטילים ספק אם היה בכוחם של ריכוזים אלה לקיים את האומה בזמן שהמרכז היהודי בארץ ישראל נחלש או חדל לפעול . הגזרות על הדת היהודית ספר מקבים א' ויכתוב המלך לכל מלכותו להיות כולם לעם אחד ; ולעזוב איש איש את חוקיו , ויאדיתו כל העמים לעשות כדבר המלך . וירצו רבים מישראל בעבודתו ויקריבו לפ ְ סילים ויחללו את השבת . וישלח המלך ספרים ביד מלאכים ) שליחים ( אל ירושלים ואל ערי יהודה , ללכת אחרי חוקים זרים לארץ . ולהשבית עולות וז ֶ בח ונ ֶ ס ֶ ך מן המקדש ולחלל שבתות וחגים . ולטמא מקדש וקדושים . לבנות במות , והיכלות ופסילים ולזבוח חזירים ובהמות טמאות . ולהניח את בניהם עדילים ) לא נימולים ( ולשדיץ ) לטמא ( את נפשם בכל טומאה ותועבה . כדי שישכחו את התורה וימירו את כל החוקים . וכל אשר לא יעשה כדבר המלך יומת . ) ספר מקבים א , ' פרק א , מא-נ , עמ' ) . 116-112 ספר מקבים ב' כעבור זמן לא רב שילח המלך את גרון האתונאי לאלץ את היהודים לנטוש את חוקי האבות ולא לנהוג כאזרחים לפי חוקי האל , ולטמא הן את המקדש אשר בירושלים ולהסב את שמו ל"של זאוס האולימפי" ] ... [ ולגמרי קשה וכבדה היתה הסתערות הרוע , כי המקדש התמלא על ידי העמים בפריצות ובהוללות , ואלה השתעשעו עם זונות וקרבו לנשים בעזרות הקדושות , וגם הכניסו פנימה דברים שאינם ראויים . והמזבח התמלא בדברים דחויים האסורים לפי החוקים . ולא היה אפשר ) לאיש ( לא לקיים את השבת ולא לשמור את חגי האבות , ואף לא להודות פשוט בהיותו יהודי . באילוץ חמור הם נסחבו לאכילת קרבי זבחים ביום ההולדת החודשי של המלך , ובהיות חג של ְ דיֹוניסֹוס ִ הם נאלצו להשתתף - בנושאם מ ַ ט ֹ ו עטופי קיסוס - בתהלוכות לכבוד ְ דיֹוניסֹוס ִ . ) ספר מקבים ב , ' פרק ו , א-ח , עמ' ) . 153-151 שאלות לשתי התעודות 1 מ ַ יינו לסוגים את הגז ֵ רות המצוינות בשתי התעודות , מספר מקבים א' ומספר מקבים ב , ' והביאו דוגמאות . 2 השוו בין שני הנוסחים של הגז ֵ רות . במה הם דומים ובמה הם שונים ? 3 מחבר ספר מקבים א' מסביר את המניע לגז ֵ רות . מה הסברֹו ? איזה קושי מעלה הסבר זה ? היהודים מגיבים על גזרות הדת הציבור היהודי הגיב על גזרות הדת בכמה אופנים : א . קיום הגזרות מרצון - המתייוונים הקיצונים , מנלאוס ואנשיו , קיבלו עליהם את הגזרות ברצון וחלקם אף הצטרפו לשלטון כדי לרדוף אחרי יהודים שהפרו אותן . ב . קיום הגזרות מאונס - היו יהודים שקיימו את הגזרות מחוסר ברירה . ג . בריחה למדבר - קבוצות של יהודים סירבו לקיים את הגזרות וברחו עם משפחותיהם ורכושם אל המדבר , למקומות ששם לא ישיגו אותם שליחי המלך . היהודים שברחו כנראה נמנעו מהתארגנות צבאית ולא נלחמו בשבת . הם סברו שאם לא ישיבו מלחמה בשבת יּוכח שנרדפו כי שמרו על חוקי דתם . על פי תפיסתם , השמירה על חוקי הדת תביא להתערבות האל נגד האויב הרשע . ד . קידוש השם - רבים מן היהודים גילו נאמנות לדת ללא פשרות , והמשיכו לקיים את המצוות תוך סיכון חייהם ומתוך נכונות למות על קידוש השם ֵ - נכונות למסור את
|
|