|
|
صفحة: 50
יוסף בן טוביה מקבל עליו את חכירת המסים כשבא יוסף לא ַ לכסנדריה שמע שתלמי הוא במֹוף ויצא לקראתו ונזדמן לפניו ] ... [ ותלמי הקדים לו שלום והזמינֹו לעלות למרכבה , ומשישב ִ ּפתח ) תלמי ( בתלונות על מעשיו של חוניו ) הכוונה לכוהן הגדול חוניו ה . ) 2- אמר ) לו יוסף : ) ' ס ְ לח לו מ ֵ חמ ֲ ַ ת זֵקנותו , שהרי בוודאי לא נעלם ממך , שזקנים ותינוקות רוח אחת להם . אך מאתנו הצעירים תקבל ה ּ ֹול ללא דופי . ' שמח המלך על ח ִ נֹו ושנינותו של הצעיר והתחיל לח ַ ּבבֹו עוד יותר כאילו כבר נתנסה בו , עד שקראֹו לשבת בבית המלך , שיהיה ) א ִ תו ( יום יום בסעודתו . וכשבא המלך לאלכסנדריה ראו ראשי סוריה את יוסף יושב יחד א ִ תו , ולא נ ָ עם להם הדבר . וכשהגיע היום שבו עתידים היו מ ִ ס ֵ י הערים להיחכר , עמדו כל האנשים ָרמ ֵ י המעלה במקומות מולדתם לקנותם . וכשהגיע ) סכום ( מ ִ סי ֵ ח ֵ יל ָ ת ) מסי אזור ( סוריה ופיניקיה ויהודה יחד עם שומרון לשמונת אלפים ּ כיּכר , ניגש יוסף ) אל המלך ( והלעיז ) אמר דברים רעים ( על החוכרים , שעשו יד אחת ) שפעלו בשיתוף ( לקבל על עצמם ) לשלם ( למלך מחיר קטן בעד המסים , ואילו הוא ) יוסף ( מבטיח לתת כפליים , ולהעביר לו את נכסיהם של אלה שלא יצאו ידי חובתם לביתו ; שכן גם ) זכות ( זו נמכרה יחד עם ) זכות גביית ( המסים . שמע המלך את דבריו בשמחה ואמר , שהוא מאשר לו את חכירת המסים , הואיל ועשוי הוא להרבות את הכנסותיו ] ... [ ויוסף לקח מ ֵ א ֵ ת המלך אלפיים איש רגל ִ י , כי ביקש לקבל עזרה כלשהי , כדי שיהא בידו להשתמש בכוח כלפי הערים אשר ינהגו בו זלזול , ול ָ ווה חמש מאות כיכר מאת ידידי המלך באלכסנדריה ויצא לסוריה . וכשבא לאשקלון דרש את המסים מ ֵ א ֵ ת אנשי אשקלון . משלא רצו לתת לו כלום , ולא עוד אלא שעלבו בו ) שהעליבו אותו , ) תפס כעשרים איש מנכבדיהם והוציאם להורג ושלח את נכסיהם , ) ששֹוויים היה ( בסך הכול כאלף כיכר למלך , והודיעֹו מה שקרה . תמה תלמי על תבונתו ושיבח אותו על מעשיו , והניחֹו לעשות כרצונו . כיוון ששמעו הסורים את הדברים האלה נבהלו , ומתוך ששיוּכ נגדם באזהרה חמורה את אנשי אשקלון שהוצאו להורג על שלא צייתו , פתחו את השערים וקיבלו את יוסף ברצון ושילמו ) לו ( את המסים . גם אנשי ס ְ ִקית ֹ וֹוליס ) בית שאן ( ניסו לעלוב בו ולא להמציא לו את המסים , שהיו משלמים ללא ערעור . ויוסף הרג גם את ראשיהם ושלח את נכסיהם אל המלך . ) כך ( צבר כסף רב והרוויח רווחים גדולים מחכירת המסים והשתמש בנכסים שבידו לקיים בידו את החיל אשר עשה ; כסבור היה שמ ִ חכ ָ ְ מ ָ ה היא לשמור על מקורו ויסודו של העושר , ) שהשיג ( באותה שעה , בעזר ) בעזרת ( ההון שרכש ) בכוח ( עצמו ; ) ולפיכך ( שלח בסתר מתנות הרבה למלך , לקליא ֹ ּפאטרה ולֹועיהם ולכל אנשי המעל ָ ה שבחצר , וקנה באלה את ידידותם . ) י' בן מתתיהו , קדמוניות היהודים , כרך שלישי , עמ' ) . 51-49 1 מהם מאפייני התנהגותו של יוסף בן טוביה בדרכו לביסוס מעמדו ? הדגימו . 2 כיצד פעל יוסף בן טוביה כדי לגבות את המ ִ סים הגבוהים שהבטיח למלך ? 3 כיצד מתבטאת בתעודה השתלבות האצולה היהודית בתרבות ההלניסטית ? שמעון בן סירא מבטא את רוח התקופה מקור שממנו ניתן ללמוד על החברה ביהודה ועל אורח חייה וערכיה בסוף ימי בית תלמי ובראשית ימי בית סלווקוס - הוא ספר בן סירא . הספר נכתב בעברית על ידי שמעון בן סירא בשנת 190 לפסה"נ בערך . בספר הדריך בן סירא את האדם לקיים את המצוות ולנהוג ביְראת שמים . בכך ביקש להתרחק מן הפילוסופיה היוונית שאינה מדגישה את יְראת האל ואת קיום המצוות . גם לממלאי תפקידים ציבוריים - מושלים ושופטים - יעץ בן סירא לנהוג בדרך זו . דברי המּוסר שנכתבו בספר בן סירא מבטאים מתח ששרר בין עניים לעשירים בחברה היהודית . בן סירא הטיף מוסר לעשירים על גאוותם ועל רדיפתם אחר הכסף , ובייחוד תקף את הסוחרים שחיפשו דרכים להתעשר בקלות . נגד מעשים אלה קרא בן סירא לצניעות ולגמילות חסדים . בספר יש ביטוי גם למתח ששרר בין שומרי המסורת היהודית לבין המתייוונים . יש הטוענים כי בן סירא חשש שהניכור , שהתפתח בחברה היהודית בין עשירים לעניים , הושפע מן ההלניזם . לדעת חוקרים , בספר בן סירא ניכרת השפעה הלניסטית : א . זהו הספר העברי הראשון שש ֵ ם המחבר , בן סירא , מצוין בו . בספרות היהודית לא נהגו לציין את שם המחבר ואילו בספרות היוונית נהגו לציין אותו . לכן חוקרים מסיקים שקיימת בספר השפעה הלניסטית . ב . בחלקו האחרון של הספר בן סירא משבח את " אבות עולם" - אבות האומה ובהם : אברהם , יצחק ויעקב ; משה ואהרון ; דוד ושלמה . כך נהגה גם הספרות היוונית ביחס לאבות הקדמונים . ג . יש חוקרים המוצאים דמיון בין רעיונות בספר לבין רעיונות בפילוסופיה היוונית כמו שאלת הטוב והרע , ושאלת הבחירה החופשית ואחריות האדם למעשיו . ספר בן סירא - ספר השייך לספרים החיצוניים , ספרים שלא נכללו בתנ"ך . הספר נשמר והגיע לידינו מכיוון שנכלל בתרגום השבעים , תרגום התורה ליוונית . נכדו של בן סירא תרגם את הספר ליוונית עבור יהודי מצרים , ומעריכים כי הוא התפרסם ביוונית בשנת 118 לפסה"נ . המקור העברי התגלה במאה ה19- בכתב יד מימי הביניים שהשתמר בגניזה שנחשפה בבית הכנסת העתיק בקהיר . גם בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במצדה נמצאו קטעים מן המקור העברי של ספר בן סירא .
|

|