|
|
صفحة: 38
• מקדשים - נערך בהם הפולחן הדתי של הפוליס . במקדשים הועלו קורבנות לאל המיוחד שהיה לכל פוליס ונחשב לאל המגן עליה , וקורבנות לשאר האלים . הפולחן הדתי התקיים גם בחגיגות ציבוריות ובתהלוכות , בתחרויות של קריאת שירה ובהצגות תיאטרון . • תיאטרון - ביקור בתיאטרון נחשב לחובה אזרחית ודתית . משערים כי בתחילה העלו היוונים מחזות באגֹורה , ורק מאוחר יותר נבנה התיאטרון תחת כיפת השמים . • גימנס ְ יֹון - בכל פוליס , לרוב באתר מקודש , הוקם גימנסיון , ונערכו בו אימונים ותחרויות במקצועות ספורט . פרט למגרשי הספורט היו בגימנסיון חדרי רחצה והלבשה ומחסן ש ֶ מן , שּכן המתעמלים נהגו למשוח את גופם בשמן ולהתעמל בעירום . בגימנסיון התקיימו גם לימודי מוזיקה , חשבון ו ֵ רטֹוריקה ) אמנות הנאום והשכנוע . ) היוונים ייחסו חשיבות רבה להשכלה ולחינוך , שכללו גם את טיפוח הגוף ותחרויות ספורט . היוונים כוננו את המשחקים האֹולימּפ ִ יים במאה ה8- לפסה"נ , ואלה התקיימו אחת ל4- שנים באֹולימּפ ִ יה שבדרום יוון . המשחקים היו קשורים לפולחן האלים , וכל אזרחי יוון היו רשאים להשתתף בהם . ֶ בְ • אפ ּ יֹון - מוסד חינוכי מיוחד לבני נוער שהכשיר אותם להיות אזרחי הפוליס . בנוסף לחינוך כללי וספורטיבי - קיבלו בני הנוער באפביון הכשרה קדם צבאית . כדי להיות אזרחים מן השורה בפוליס - נדרשו גם חינוך בגימנסיון וגם הכשרה באפ ֶּ בְ יֹון . • המדע - תחומי המדע כמו מתמטיקה , רפואה ופילוסופיה - אף הם מיסודות התרבות היוונית . בין הפילוסופים של יוון נודעו סֹוקַרטס , אֹו ְ לטֹון ואריס ְ טֹו . גימנסיון - מן המילה היוונית 'גימנוס , ' שפירושה : עירום . אפביון -מן המילה היוונית ' אפבוס , ' שפירושה : מתבגר . בפולייס שבהן לא היה אפביון הוכשרו בני הנוער המתבגרים בגימנסיון . סוקרטס 399-469 ( לפסה"נ ( - המידע על סוקרטס , מקורו בכתבים של בני דורו ותלמידיו . הוא עצמו לא כתב שום ספר . סוקרטס נהג להסתובב במקומות ציבוריים ולהציג לאנשים שאלות כמו : מהו צדק , מהי המידה הטובה , לשמוע את תשובותיהם , להתווכח אתם , לחשוף לפניהם את טעויותיהם ולהביאם להכרה באי ידיעתם . בכך ביקש סוקרטס לעורר את האנשים למחשבה עצמית וביקורתית . לגבי סוקרטס הייתה זו דרך של למידה , אבל מעשיו עוררו כעס נגדו . בשנת 399 לפסה"נ , כשהיה כבן , 70 הועמד סוקרטס למשפט באשמת השחתת בני הנוער באתונה ובאשמת עבודת אלים שלא היו מקובלים . בשל האשמות אלה נידון למוות בשתיית רעל . אּפלטון 347-429 ( לפסה"נ ( - פילוסוף יווני בן למשפחת אצולה מאתונה . היה תלמידו של סוקרטס והושפע מן החשיבה הסוקרטית , ממשפטו של סוקרטס ומגזר דינו . כתביו הם המקור העיקרי להכרת תורת סוקרטס ושיטות הוויכוח שלו . הקים באתונה מוסד לימודי והקדיש לו את כל חייו . לימים נקרא המוסד 'אקדמיה' - מוסד ללימוד ומחקר . באקדמיה למדו בעיקר פילוסופיה ומתמטיקה תוך שמירה על דרך החשיבה הסוקרטית . בכתביו עסק אפלטון במדינה המושלמת בעיניו והדגיש כי העיסוק בענייני המדינה קשה במיוחד ודורש הכשרה ומומחיות . אפלטון טען כי על המושלים לקבל הכשרה צבאית אך לצ ִ דה גם הכשרה מדעית - בייחוד במתמטיקה ובפילוסופיה . כתבי אפלטון תורגמו לערבית וללטינית , אך רק החל במאה ה19- זכה אפלטון להשפעה דומה לזו של אריסטו תלמידו . אריסטו 322-384 ( לפסה"נ ( - פילוסוף ומדען יווני . למד באקדמיה של אפלטון במשך כ20- שנה . מעריכים כי כתב בין 400 ל 1 , 000- חיבורים . מחקריו מקיפים נושאים שונים כמו : ביולוגיה , פיסיקה , פילוסופיה , תורת הנאום , תורת המדינה ועוד . אריסטו הדגיש כי תפקידו של השלטון הוא לשמור על קיום החוקים . הוא ייחס חשיבות לשלטון החוק כי ראה בו גורם העשוי למנוע את שרירות השלטון . בימי הביניים הופצו ספריו של אריסטו בקרב קהל קוראים גדול לאחר שתורגמו ללטינית ולערבית . עד המאה ה19- נחשבה תורתו למקור סמכות בנושאים רבים . אתונה , דגם המשחזר את העיר כפי שנראתה באמצע המאה ה4- לפסה"נ בערך בתמונה ניתן להבחין בפוליס המוקפת חומה , במקדש הפרתנון ובאזורים החקלאיים .
|
|