|
|
صفحة: 27
מתנגד אחר לנחמיה היה גׁשם ֶ הערבי - שהיה כנראה מלך בני קידר . בני קידר היו שבטים בצפון ע ֲ ַרב ששלטו באופן בלעדי על המסחר בבשמים באזור . באותה תקופה חשיבות המסחר בבשמים הייתה גדולה מאוד , משום שהיה צורך בבשמים כדי לקיים את הפולחן הדתי של האלים השונים . בני קידר שלטו על המדבריות שבין ארץ ישראל למצרים , ונראה כי בימיו של נחמיה הם שלטו על האזור שהשתרע עד גבולה הדרומי של יהודה . לפי ספר נחמיה , למרות הלעג וההתנכלויות הושלמה בניית החומה ב52- ימים . בסיום הבנייה נערכה תהלוכת הֹודיה רבת משתתפים בליווי מנגנים והוקרבו קורבנות . על ידי בניית החומה חיזק נחמיה את מעמדה של ירושלים כעיר הראשית ביהודה . החומה העניקה לעיר לא רק ביטחון ויכולת עמידה מול אויבים אלא גם יכולת לשמור על אופייה היהודי של העיר . שערי העיר נסגרו לקראת ערב , ובשבת הוצבו עליהם שומרים שתפקידם היה למנוע מסוחרים נוכרים להיכנס לירושלים ולסחור בה . את השמירה על העיר הפקיד נחמיה בידי חנניה - שהיה אחיו או מקורבו . אוכלוסיית ירושלים באותה תקופה הייתה דלילה . כדי לחזק את העיר פעל נחמיה להגדלת האוכלוסייה שלה , וחייב עשירית מהתושבים של כל יישוב ביהודה לעבור לגור בירושלים . היו יהודים שהתנדבו להתיישב בעיר מיוזמתם . נחמיה פועל לתיקון הכלכלה , הקיטוב החברתי וחיי הדת בשנים שקדמו לעלייתו של נחמיה העמיקו הפערים החברתיים ביהודה . הפקידות הגבוהה ומשפחות הכהונה חיו ברווחה והיו פטורות מעֹול המסים , ואילו האיכרים נאלצו לשלם מסים כבדים . לאלה נוספו שנות בצורת שגרמו לאיכרים רבים לאבד את נחלותיהם ולשקוע בחובות כבדים . נחמיה פנה אל נכבדי העם העשירים ושכנע אותם למחוק לאיכרים את חובותיהם ולהשיב להם את השדות ואת מטעי הכרמים והזיתים שנלקחו מהם . נחמיה אף תבע מן העשירים לשחרר איכרים שנהפכו לעבדים בגלל אי פירעון חובותיהם . המצב הכלכלי הקשה השפיע גם על הכוהנים והלוויים ששירתו בבית המקדש . העם חדל להביא את המתנות שהתורה חייבה לתת לכוהנים וללוויים , ולכן הם נאלצו לעזוב את המקדש ולעבד את שדותיהם . כדי למנוע מהלוויים לעזוב את ירושלים דרש נחמיה שמתנות הכהונה והלו ִ ייה יינתנו כסדרן . הוא העניק ללוויים תפקידים חדשים - שוערים ושומרים של חצר המקדש , ושומרים על קדושת השבת . נחמיה נקט כמה פעולות לשמירת השבת : כאמור , הוא סגר בימי שבת את שערי ירושלים לפני סוחרים נוכרים ; אך לא הסתפק בכך - הוא אף איים לפגוע בסוחרים נוכרים ש ֶ יע ֵ זּו ללּון מחוץ לשערי העיר בשבת ובכך יקלו על יהודים מירושלים לצאת מן העיר ולסחור בשבת . נחמיה לא נרתע משימוש בכוח גם ביחס לנישואי תערובת . בספר נחמיה מסופר כי היכה , קילל ומַרט את שערות ראשם של יהודים שנישאו לנשים נוכריות . נחמיה סילק מתפקידם כוהנים שנישאו בנישואי תערובת , ומינה במקומם כוהנים ולוויים שלדעתו לא נמצא בהם ּפְ סּול . הפעולות האלה התאפשרו מכוח סמכותו של נחמיה כפחה ֶ , אך גם מכוח אישיותו . נחמיה מסייר סביב חומות ירושלים , גוסטב דורה , תחריט , המאה ה19- רגל כיסא מגולפת בדמות כף אריה הרגל עשויה ברונזה , נמצאה באזור השומרון והיא כנראה שריד כיסאו של פחה מהשומרון .
|
|