כתובת טוביה כתובת טוביה חרותה על קיר במערכת הקברים של משפחת טוביה בעבר הירדן. הכתובת שייכת לתקופה הפרסית או לתקופה ההלניסטית. אי אפשר לדעת בבירור אם היא כתובת של טוביה העמוני כי השם טוביה היה נפוץ במשפחה זו.

صفحة: 26

הסופרים העתיקו ספרי תורה , שפטו את העם ותיקנו תקנות . פעולות אלה החלו לעצב את העם היהודי כ"עם הספר . " כלומר , עם שספר מקודש - ספר התורה - מנחה את חייו ומבדיל בינו לבין בני אמונות אחרות . עזרא קורא בתורה בראש השנה 1 תארו בלשונכם את טקס קריאת התורה - המקום , הזמן , המשתתפים , מהלך האירוע . 2 מה היה לדעתכם החלק העיקרי של הטקס ? נמקו . 3 מה הייתה לדעתכם משמעות הטקס ? הסבירו . נחמיה בן חכליה ָ עולה ליהודה כ13- שנים אחרי עליית עזרא מבבל , עלה בשנת 445 לפסה"נ עוד מנהיג יהודי שהיה פקיד גבוה בממלכת פרס - נחמיה בן חכליה ָ , שר המשקים של המלך ארתחשסתא . בעקבות ידיעות שהגיעו לנחמיה כי חומות ירושלים חֵרבות ושעריה שרופים , הוא פנה למלך בבקשה להתיר לו לעלות לירושלים . המלך נענה לבקשתו של נחמיה ואף העמיד לרשותו חיילים , אך דרש ממנו שיקבע מועד לשובו . המלך ארתחשסתא מינה את נחמיה לתפקיד ממלכתי רשמי - הּפחה ֶ של יהודה . נחמיה היה נציגו של המלך , והוא היה השליט הבלעדי על ירושלים וסביבתה . תפקידו העיקרי היה לגבות מסים לצורכי המלך ולצרכיו כפחה ֶ . לשם מילוי תפקידו הועמד לרשותו צבא , וכנראה אף קיבל היתר לבנות את חומת העיר ירושלים ולבצר את שעריה . נחמיה שהה בירושלים 12 שנים וחזר אל חצר המלך . מאוחר יותר הוא שב ועלה לירושלים , אך אין בידינו נתונים מדויקים על מועד עלייתו בפעם השנייה . חוקרים מעריכים כי הבעיות שהתעוררו ביהודה בנושאי דת וחברה הן שהניעו את נחמיה לשוב לירושלים . נחמיה מנהל את מלאכת הבנייה של חומות ירושלים כשהגיע נחמיה לירושלים בעלייתו הראשונה הוא יצא מיד לסיור לילי חשאי סביב חומות העיר . מטרת הסיור הייתה להתוֹות תכנית לשיקום החומות . לבניית החומות ניצל נחמיה את סמכותו ּכפחה ֶ והטיל מכסֹות עבודה על תושבי יהודה וירושלים . אמנם היו משפחות שהתנדבו מרצון לבנייה ואף נטלו על עצמן יותר ממכסה אחת , אבל היו משפחות שסירבו לסייע בבנייה ונחמיה גייס אותן לעבודה בכפייה . חלק מן האנשים בנו את החומה וחלק אבטחּו ְ את העובדים מפני מי שהתנכלו לבנייתה . בחומה היו חלקים שהשתמרו כמעט בשלמותם והתיקונים בהם היו קלים , והיו חלקים שנהרסו כמעט לגמרי ונאלצו לבנותם מחדש . על התקדמות בניית החומה הקשו ראשי הפחוֹות השכנות ליהודה - סנב ַ לט הח ֹ ורֹוני , טּוביה העמוני , וגׁש ֶ ם הערבי . הם עקבו בחשש אחרי התחזקותה של יהודה וביצור ירושלים בחסות מלכי פרס , ניסו לעכב את הבנייה ואף איימו שילשינו למלך . בראש המתנגדים עמד ס ַ נב ַ לט החורוני שהיה הּפחה ֶ בשומרון . סנבלט ובניו ראו עצמם יהודים , האמינו באלוהי ישראל וביקשו להשתתף בפולחן הדתי במקדש בירושלים , אך נחמיה דחה את בקשתם . אל סנבלט הצטרף טוביה העמוני - שהיה יהודי , בן למשפחה בעלת נכסים ואחוזות בעבר ֵ הירדן , וכנראה מן היהודים שלא גלו לבבל . נחמיה כינה את טוביה " עבד ֶ עמוני , " כינוי שנועד לבטא בוז וגנאי , שהרי נאסר על היהודים להינשא לעמונים ) עמ' . ) 24 ייתכן שלמילה " עבד" היה פירוש אחר - " עבד המלך" - והיא ביטאה את מעמדו של טוביה כפקיד המלכות . שר המשקים - משרה רמה בממלכה הפרסית . רק אנשים נאמנים הורשו להתקרב אל המלך ובייחוד להשקותו יין . קרבתו של שר המשקים אל המלך חשפה לפניו את סודות הממלכה . שר המשקים היה ממונה על הטקסים בחצר המלך . כתובת טוביה כתובת טוביה חרותה על קיר במערכת הקברים של משפחת טוביה בעבר הירדן . הכתובת שייכת לתקופה הפרסית או לתקופה ההלניסטית . אי אפשר לדעת בבירור אם היא כתובת של טוביה העמוני כי השם טוביה היה נפוץ במשפחה זו .

السابق  |  التالي