פרק ב: יהודה בהנהגת עזרא ונחמיה

صفحة: 25

לכן הגיב עזרא על המידע בעניין נישואי התערובת באבל כבד : הוא קרע את בגדיו , מרט את שער ראשו וצם ) עזרא ט . ) 3 יש חוקרים הטוענים כי עזרא ידע על התופעה של נישואי התערובת כבר כשהיה בבבל . הם משערים כי הגיב בדרך זאת מכיוון שרצה להצטייר כמי שנענה ליוזמת העם , ולא כמי שמשליט את חוקי התורה בתוקף הסמכות שנתן לו המלך . על פי המסופר בספר עזרא , סערת הרגשות של עזרא השפיעה על הציבור . קהל גדול התאסף סביבו ומירר בבכי ) עזרא י . ) 1 הציבור עודד את עזרא לנצל את הסמכויות שניתנו לו ולגרש את הנשים הנוכריות ואת בניהן . אפשרות של גיור הנשים הנוכריות לא עלתה ּכלל . אולם התגובה הרגשית לא הספיקה , ועזרא החל בפעולות מעשיות . בתחילה השביע עזרא את הכוהנים והלוויים שיסייעו לו בפעולתו , וכך ליכד סביבו תומכים . אחר כך כינס את העם לאספה , ואף איים כי יוחרם רכושם של הנעדרים . באס ֵ פת עם זו , שיש הרואים בה את ראשיתה של כנסת הגדולה , הוחלט למנות בית דין מיוחד שיפעל לגירוש הנשים הנוכריות . בעקבות הבירור שערך בית הדין נמצא ּפ ְ גם בייחוסם היהודי של 113 איש , אך לא ידוע בבירור אם זוהי הסיבה להחלטה לגרש את הנשים הנוכריות . עם זאת ידוע כי בני המשפחות שעליהן חלה גזרת הגירוש התמרמרו על ההחלטה , וכי נוצר מתח ביחסים בין העם לבין העמים השכנים . עזרא מנחיל את התורה לעם אחת הפעולות החשובות של עזרא הייתה הנחלת התורה לעם כולו וטיפוח מחויבותו של כל יחיד לקיים את המצוות . עזרא חלק על התפיסה האומרת כי עבודת האל מתקיימת במקדש ובהקרבת הקורבנות על ידי הכוהנים בלבד . לדעתו , עבודת האל יכולה להתקיים גם מחוץ למקדש באמצעות לימוד התורה על ידי כל יחיד מישראל . הקריאה בתורה הייתה בעיני עזרא חלק מהפולחן הדתי . כדי להעמיד את התורה במרכז החיים היהודיים נקט עזרא דרך של לימוד ושכנוע . הוא כינס את כל העם לאספה גדולה בראש השנה כדי לקרוא בתורה . בתורה אין צו המחייב לקרוא בה בראש השנה , ולכן יש הרואים בקריאה בתורה בראש השנה , הנהוגה גם בימינו - חידוש של עזרא . בעת האספה עזרא קרא בתורה כשהוא עומד על מגדל עץ ולצדו 13 ממנהיגי העם והלוויים . כנראה שהלוויים תרגמו לפני המתכנסים את התורה לארמית , שהייתה שפת היוםיום , או הסבירו להם את הכתוב בתורה . כלומר , קריאת התורה הייתה מלּווה בתרגום ובפרשנות שקירבו את הציבור ללימוד התורה . תוך כדי פרשנות התורה התייחסו עזרא והלוויים גם לבעיות השעה . לדוגמה , בתורה קיים הציווי לשבת ֶ בסוכות אבל לא מצוין מאילו חומרים יש לבנות את הסוכות . עזרא לימד את העם את ההלכות שנשכחו בגלות . בעקבות זאת כל העולים מבבל בנו סוכות וחגגו את החג בשמחה גדולה ) נחמיה ח . ) 17 לעזרא מיוחסות תקנות הקשורות לקריאת התורה בציבור . למשל , הוא חייב לקרוא בתורה בציבור לא רק בשבת אלא גם בימי שני וחמישי . לקריאת התורה בתפילת שחרית של שבת הוסיף עזרא עוד קריאה בתורה - בזמן תפילת מנחה של שבת . הימים שני וחמישי נקבעו גם כימים שבהם ישבו בתי הדין לשפוט . מייחסים לעזרא עוד פעולות - העמדת מתורגמן בצד הקורא בתורה כדי שיפרש את הכתוב , והנהגת טעמי המקרא . המסורת היהודית וחלק מן החוקרים סבורים שעזרא היה אחראי לחתימת התורה , כלומר , הוא קבע אילו ספרים ייחשבו לספרי קודש . אולם יש חוקרים הסבורים שקביעת הנוסח המקודש של התורה הייתה תהליך שהסתיים לאחר ימי עזרא . לדעתם , בימי עזרא רק העבירו ליהודה את נוסח התורה שהיה מקובל בקרב היהודים בבבל , ובכך סייעו להתגבשותו של נוסח מקודש מאוחר יותר . עוד פעולה המיוחסת לעזרא היא החלפת הכתב העברי הקדום בכתב אשורי מרובע , כתב המשמש אותנו עד היום . הכתב האשורי הוא כינוי לכתב הארמי , והשימוש בו בעברית הושפע מן ההתפשטות הגדולה של הארמית . שינוי הכתב סייע להפצת התורה , שכן השימוש בכתב האשורי היה נפוץ יותר בקרב העם מהשימוש בכתב העברי הקדום . יש הסבורים כי שינוי הכתב נועד להבדיל בין היהודים ל"עמי הארצות" שנהגו להשתמש בכתב העברי הקדום . בצד עזרא פעלו תלמידיו שכונו אף הם " סופרים . " הם היו מפוזרים ביישובים ביהודה ולימדו את הציבור תורה . כנסת הגדולה - כנראה כינוי להתכנסות לא סדירה . התכנסות של העם כדי להכריע בנושאים חשובים כמו : גירוש הנשים הנוכריות בימי עזרא , חתימת האמנה בימי נחמיה ) עמ' , ) 29-28 ומאוחר יותר , בשנת 140 לפסה"נ , מינוי שמעון החשמונאי לנשיא , לכוהן גדול ולמצביא ) עמ' . ) 65 טעמי המקרא - סימנים המופיעים בתנ"ך מעל האותיות המנוקדות או מתחתיהן ומשמשים כסימני פיסוק . הטעמים מציינים את הטעמת המילה במלעיל או במלרע , ומשמשים כתווי נגינה בקריאת התורה בציבור .

السابق  |  التالي