עליית מנהיגים מבבל

صفحة: 23

פרק ב : יהודה בהנהגת עזרא ונחמיה עליית מנהיגים מבבל עזרא הסופר עולה ליהודה בשנת 458 לפסה"נ , 57 שנים לאחר חנוכת המקדש , עלה מבבל לירושלים בראש קבוצת עולים - עזרא בן ׂשְ ָריה ָ . על התקופה שבין חנוכת המקדש 515 ( לפסה"נ ( לעליית עזרא , תקופה שנמשכה 60 שנה , אין מידע . עזרא קיבל כנראה היתר לעלות לירושלים ממלך פרס , אְרתחׁשס ַ ְ תא ה . 1- הוא היה בן למשפחת כוהנים מבית צדוק , משפחה שממנה נבחרו כוהנים גדולים לשרת במקדש . בנוסף להיותו כוהן , נשא עזרא את התואר " סופר" - ומס ּ ּפ ָ ר שהיה "ס ֹ פ ֵ ר מהיר ְּ ב תֹ ורת מ ֹ ׁשה ֶ " ) עזרא ז . ) 6 משמעות התואר " סופר" שנויה במחלוקת . לטענת חלק מהחוקרים , מי שנשא את התואר " סופר" היה בקיא בתורה , העתיק ְ ספרים ולימד תורה . לטענת חוקרים אחרים , " סופר" היה תואר של פקיד גבוה בממלכה הפרסית . אך מן המקורות קשה לדעת מה היה תפקידו של עזרא בממלכת פרס ומה היו סמכויותיו . ייתכן כי היה ממונה על ענייני היהודים ודתם בבבל או בממלכת פרס כולה . ניתן להניח כי קשריו של עזרא עם חצר מלך פרס סייעו לו לקבל היתר עלייה ותמיכה מן המלך . הגורמים לעליית עזרא אינם ברורים . ייתכן כי מקורם במניעים לאומיים ודתיים - ּכמיהה לשוב לציון , ששררה בקרב חלק מיהודי בבל . כנראה התחזקות האמונה הדתית בקרב הגולים בבבל חיזקה את הכמיהה לציון , ומאז ימי כורש המשיכו היהודים לעלות ליהודה בקבוצות קטנות . יש המשערים כי מניעים פוליטיים הקשורים בקשיים של ממלכת פרס השפיעו על מתן היתר העלייה לעזרא . בתקופה זו חששה פרס מערעור שלטונה במצרים בגלל מרידות שהתחוללו שם נגד שלטון פרס . לכן ביקש מלך פרס לחזק את שלטונו באזור וביסס שם את הכוחות הנאמנים לו . ׁשב ָ ֵ י ציון היו נאמנים לפרס , ומסיבה זו התיר המלך לעזרא לעלות לירושלים בראש קבוצת עולים . על פי עדות ספר עזרא , המלך אְרתחשסתא ַ נתן לעזרא איגרת ובה התיר לו להעלות עמו מבבל תרומות של כספים וכלי כסף וזהב . התרומות שנידבו יהודי בבל וממלכת פרס נועדו לצורכי המקדש , ונוספו לתקציב קבוע שנתנו מלכי פרס למקדש . המלך התיר להשתמש בעודפי התרומות גם לצרכים אחרים . בהתאם לנוהג בממלכת פרס הוענק פטֹור ממס לכוהנים וללוויים עובדי המקדש . על פי האיגרת , בנוסף להטבות הכלכליות , העניק המלך ארתחשסתא לעזרא סמכויות בתחום המשפט . למשל , היתר למנות שופטים ודיינים שיסייעו לו להשליט את חוקי התורה שהוכרו כחוקי המלך . עזרא נחשב לשליחו של המלך ולשופט עליון של כל היהודים שישבו בשטחי נציבות עבר ֵ ֶ הנהר . כלומר , סמכותו חלה גם על היהודים שישבו מחוץ ליהודה . סמכות השיפוט שהוענקה לעזרא כללה גם הטלת עונש מוות . המלך ארתחשסתא העניק לעזרא רק תפקידים בתחום האוטונומיה הדתית , ולא תפקידים פוליטיים . יש חוקרים המטילים ספק במהימנות האיגרת ּב ְ ש ֶ ל ההטבות המפליגות שניתנו בה . חוקרים אחרים סבורים כי היא מסמך מקורי ומהימן המשקף את המדיניות של מלכי פרס כפי שהיא מתבטאת במסמכים אחרים מאותה תקופה . ממצאים ארכאולוגיים מחיי היום-יום בארץ ישראל בתקופה הפרסית

السابق  |  التالي