|
|
صفحة: 21
העולים משלימים את בניית המקדש בניית בית המקדש התחדשה רק בראשית ימי מלכותו של ד ְ רי ָ וׁש ֶ ה 522 ( 1- לפסה"נ , ) אולם הקשיים לא פסקו . ת ַ ת ְ ני ַ , הּפחה ֶ של עבר ֵ הנהר , דרש מן העולים להציג לפניו אישור לבניית המקדש . לעולים לא הייתה אפשרות להציג את האישור , אבל הם סיפרו לו על ההצהרה שפרסם כורש וטענו כי הם ממשיכים את הבנייה שלא הושלמה . בנוסף לכך הם ביקשו לחפש את הנוסח המקורי של ההצהרה בבית האוצר של המלך בבבל . הנוסח המקורי של ההצהרה לא נמצא אבל התגלתה עדות רשמית לקיומו - התזכיר של כורש לפקידי המנהל של ממלכתו . התזכיר כלל את ההקצבה של אוצר המלוכה לבניית המקדש ודרישה להחזרת כלי בית המקדש ) עמ' . ) 13 דריוש דבק במדיניותו של כורש ופרסם פקודה שבה הורה לסיים את בניית המקדש . בפקודה הדגיש דריוש שבניית המקדש היא זכותם הבלעדית של ראשי היהודים , והורה לפקידי הממלכה הפרסית להעביר אליהם בדחיפות את ההקצבה המעוכבת . דריוש הורה לממן הקרבת קורבנות מאוצר המלך , ובכלל זה גם קורבנות לשלום המלך ובניו . מש ָ לב זה התנהלה בניית בית המקדש ללא הפרעות , והיא הושלמה בשנת 515 לפסה"נ . השלמת הבנייה עוררה התרגשות רבה אצל הזקנים . הם זכרו את המראה המפואר של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך , ובכו מצער למראה דל ּ ותֹו של בית המקדש השני . חנוכת בית המקדש השני מעמד מיוחד לירושלים ולמקדש ההטבות שהעניק דריוש למקדש הפכו את ירושלים לעיר מקדש בעלת זכויות מיוחדות . דריוש פטר את המקדש וכוהניו מתשלום מסים , כפי שהיה נהוג במקדשים אחרים בממלכה . יש חוקרים שאינם רואים בירושלים עיר מקדש מכיוון שברשות המקדש וכוהניו לא היו קרקעות ונכסים כמו בערי מקדש אחרות , והעומד בראש המנהל ביהודה לא היה הכוהן הגדול אלא פקיד ממלכה - הּפחה ֶ . דריוש העניק הטבות לכוהנים כדי להבטיח את נאמנותם לשלטון , אך בעקיפין מעשה זה תרם גם להתחזקות מעמד הכוהנים . בהדרגה נהפכו הכוהנים לשכבה חברתית עשירה . נוצרו קשרים חברתיים וכלכליים ביניהם לבין השכבות החברתיות הגבוהות של העמים השכנים , ואף קשרי נישואין . עלייתו של מעמד הכוהנים לא התרחשה בבת אחת . בתחילת ימי שיבת ציון הנביאים בני הדור מחּו על שהכוהנים מזלזלים במצוות הקשורות במקדש ומנגד העם אינו מביא את התרומות והמעשרות שהמשרתים בקודש זכאים להם . רק בהמשך התקופה הפרסית , ועוד יותר בתקופות שאחריה , נהפך הכוהן הגדול למנהיג פוליטי ולנציגו של העם גם כלפי השלטון וגם כלפי היהודים בתפוצות . מלבד הּפחה ֶ והפקידים הכפופים לו ומלבד הכוהן הגדול שניהל את הפולחן במקדש - הייתה ביהודה מועצה שהורכבה מראשי המשפחות החשובות , והייתה לה השפעה על חיי היהודים שהיו תושבי יהודה . לעומת זאת על מנהיגים מצאצאי בית דוד לא שומעים עוד לאחר תקופת זרובבל . בין בית המקדש הראשון לבין בית המקדש השני היה הבדל מהותי . בית המקדש הראשון היה " מקדש מלך , " כלומר , מקדש ששלמה המלך מימן את הקמתו , והוא ויורשיו מימנו את אחזקתו והפעלתו . לעומתו בית המקדש השני היה מעין מפעל ציבורי , שהקמתו והפעלתו מּומנּו מתרומות העם ומתקציב המלכות הפרסית .
|
|