|
|
صفحة: 18
המושג " זרע הקודש" נוצר לראשונה בבבל לאחר החורבן , והוא ביטא עמדה שתבעה היבדלות מכל העמים האחרים . כל משפחה בבבל שמרה על רשימת יוחסין שנכתבו בה שמותיהם של בני המשפחה לדורותיהם . רשימת היוחסין שימשה הוכחה כי במשפחה לא התערב ע ַ ם זר או צאצא מנישואים אסורים לפי התורה . משפחות שהיו להן רשימות יוחסין הקפידו שבניהן ובנותיהן יתחתנו אלה עם אלה כדי להבטיח שלא יימצא ּ סּול פְ ביהדותן . העולים מבבל לארץ ישראל ביקשו להמשיך נוהג זה וליצור גם בארץ ישראל הבחנה ברורה בין מי שנחשבו בעיניהם " זרע הקודש" לבין מי שנחשבו בעיניהם " עמי הארצות . " כבר בגלות בבבל , התרחקו העולים מעבודת אלילים והעדיפו את המ ֹ ונֹותאיזם - האמונה באל אחד . הם ראו באותם " עמי הארצות" נוכרים ואפילו טמאים , אף על פי שחלקם יכלו להיחשב יהודים לפי מוצאם וחלקם אף עבדו את אלוהי ישראל . קיימת מחלוקת בין החוקרים על משמעות הכינוי " עמי הארצות , " והם מעלים כמה סברות : א . כינוי שהעניקו העולים מבבל ליהודים שנותרו ביהודה לאחר החורבן . יהודים אלה לא חוּו את התהליכים הרוחניים שחוּו הגולים לבבל , כמו נטישת עבודת האלילים וחיזוק האמונה באלוהי ישראל . ב . כינוי ליהודים שהמשיכו לשבת ביישוביהם בגליל ובשומרון לאחר החורבן . ג . כינוי לאוכלוסייה המקומית הלא יהודית , בני עמים שונים , שמלכי אשור הגלו מארצותיהם לארץ ישראל במקום עשרת השבטים . עמים אלה המשיכו לסגוד לאליליהם ובמקביל עבדו את אלוהי ישראל , כי האמינו שלכל אזור גאוגרפי יש אל משלו . לפי סברה זו הכינוי " עמי הארצות" מכוון בייחוד לתושבי ה ּ פחוֹות שהיו שכנות ליהודה - ע ַ מ ֹ פח , שומרון וע ֲ ַרב . מבזק מיעוט מקרב יהודי בבל עלה לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש . העולים ראו בהצהרה הזדמנות לחדש את עבודת הקורבנות בירושלים ואת ממלכת בית דוד . רוב הגולים נותרו בבבל והעדיפו לתמוך בעולים בכסף וברכוש . העולים הביאו עמם מבבל את כלי המקדש ותרומות . התעוררה מחלוקת חריפה בין השבים מבבל לבין האוכלוסייה שנותרה בארץ ישראל לגבי השאלה , מיהו יהודי . המחלוקת הבליטה את ההיבדלות של מי שראו עצמם "זרע הקודש" מ"עמי הארצות . " עשרת השבטים - השבטים שישבו בממלכת ישראל , הוגלו ממנה על ידי מלכי אשור בין השנים 721-733 לפסה"נ , ועקבותיהם אבדו .
|
|