من:  > אביב חדש 7 > חנוך

صفحة: 61

החנוך ביון וברומא החנוך ביון העתיקה הוא הבסיס לחנוך בארצות המערב בימינו . מטרת החנוך ביון העתיקה היתה לעצב אזרחים טובים בהתאם לערכים שנקבעו בכל עיר - מדינה . בספרטה , למשל , שבה שלטה המדינה בכל פרט בחיי אזרחיה , נבחן החניך ביכלת הגופנית שלו , בגבורה ובמשמעת ללא גבול . לכן הפקד חנוך הילדים כלו בידי המדינה . הילדים התחנכו בצותא בתנאי חיים פשוטים וקשים ביותר ותחת משמעת חמורה . עקר החנוך היה גופני וצבאי , וגם החנוך המוסיקלי עסק ברקודי קרב ושירי תהלה לגבורים שנפלו למען המולדת . גם הבנות קבלו חנוך גופני קפדני כדי להכשירן להיות אמהות של חילים בריאים ואמיצים . באתונה , מטרת החנוך היתה לגדל אזרחים פעילים שיקדישו את עקר זמנם לנהול עניני המדינה . החנוך התרכז בתרבות הגוף ( גימנסטיקה ) ובתרבות הרוח והיה מגבל לבניהם של האזרחים בני החרין בלבד . שלא כמו בספרטה , חנוך הילדים היה נתון בידי ההורים והתבצע בבתי - ספר פרטיים . עבד נאמן ( פידגוגוס ) היה מוליך את הילדים מגיל שש - שבע עד גיל שבע - עשרה מבית - ספר למשנהו : לבית - ספר למוסיקה שבו למדו קרוא , כתוב , חשבון , יצירות המשוררים הגדולים ( בעקר הומרוס ) ונגינה בקתרוס , ולבית - ספר לגימנסטיקה שבו התאמנו בקפיצה , בריצה , בהאבקות , בזריקת דיסקוס ובהטלת כידון . מגיל שבע - עשרה עד עשרים נמסרו הנערים לרשות המדינה לאמון צבאי . במשך הזמן נוספו לחנון ביון גם תורת הנאום ( רטוריקה ) , חכמת הוכוח ותורת ההגיון . תרומה רבה למקצועות אלה תרמו הפילוסופים הגדולים באותה תקופה כמו סוקרטס , אפלטון ואריסטו . האקדמיה של אפלטון והליקיון של אריסטו הפכו למוסדות קבע ללמודי פילוסופיה ונחשבים לאבני היסוד של האוניברסיטאות בימינו . הבנות ביון לא קבלו בדרך כלל חנוך רשמי . היונים האמינו שבנות צריכות ללמד מהאמהות כיצד לבשל , לתפר ולטפל בתינוקות . ברומא נשא החנוך אפי מעשי ותועלתי יותר מאשר ביון . גם הרומאים החשיבו את למוד הנגינה , הגימנסטיקה ( התעמלות ) והפילוסופיה אולם שמו דגש בגרמטיקה ( דקדוק וספרות ) ובתורת הנאום ( רטוריקה ) - נושאים שהביאו תועלת במדיניות ובמשפט . ברומא התפתחה מערכת מדרגת של בתי - ספר , שבה גם הבנות זכו לחנוך רשמי . אולם הבנות למדו רק בבית - ספר יסודי בגילים שבע עד עשר , את מקצוע החשבון וקרוא וכתוב ביונית ובלטינית . מגיל עשר עד חמש - עשרה למדו הנערים בבית - ספר לגרמטיקה דקדוק וספרות יונית ורומית . מגיל שש - עשרה עד תשע - עשרה למדו בני המשפחות האמידות והמיחסות בלבד בבית - ספר לרטוריקה את המדעים הדרושים לנואם משכיל כדי לפתח קרירה במשפט ובממשל . מדעים אלה מכנים " שבע החכמות " והם : דקדוק , מוסיקה , גאומטריה , חשבון , אסטרונומיה , לוגיקה ( תורת ההגיון ) ורטוריקה . החנוך בימי הבינים ובימי הרנסנס באירופה בימי הבינים שלטה הכנסיה הנוצרית הקתולית בחנוך הרשמי והוא נועד לאלה שהכשירו עצמם למקצוע דתי , כמו נזירים . הלמודים התקימו במנזרים , בבתי - ספר צמודים לכנסיה או אצל הכמרים בביתם . מקצועות הלמוד היו בעקר מוסיקה כנסיתית , תאולוגיה ( למודי דת ) ולטינית , שהיתה השפה הרשמית של הכנסיה . צעירים רבים , בעקר פשוטי העם , שלא זכו לחנוך בבתי - ספר , היו עובדי אדמה או הפכו שוליות ( חניכים ) אצל אמנים שונים . בימי קום ובימי הביניים לא זכו הבנות לחינוך רשמי . רק בעת החדשה בוטלה האפליה בחינוך נגד הנשים , ונפתחו בתי - ספר לבנות או שהן הורשו לבקר בבתי - הספר הכלליים . בתמונה - ילדה מכינה שיעורי הבית , מאת הצייר השווייצי אלברט אנקר .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار