|
صفحة: 178
טיפוס מחלה מדבקת קשה , הנגרמת על ידי יצור הדומה בחלקו לנגיף ובחלקו לחידק המעבר מאדם לאדם על ידי כנים . בדרך כלל עוברים שנים - עשר עד ארבעה - עשר יום מההדבקות ועד להופעתה של המחלה . תחלה חש החולה בצמרמרת , בכאב ראש , בסחרחרת ובכאב שרירים . במקרים רבים הוא גם מקיא ולוקה בדלקת האף והגרון . כעבר שלושה עד ארבעה ימים נוספים מופיעות על הגוף בהרות - כתמים - קטנות , אדמות בהירות . לעתים הפריחה מכסה את כל הגוף , אך ברב המקרים היא מכסה רק את הפנים , כפות הידים וכפות הרגלים . מצבו של החולה מחמיר מיום ליום ושנויים נכרים מתחוללים גם בנפשו . במקרים רבים הוא הוזה וסובל מעויתות . בדרך כלל חולפת המחלה מעצמה לאחר שלושה שבועות מיום הופעתה , אך החולים רגישים לסבוכים שונים המסתימים לפעמים במות . בעבר היו מתחוללות מגפות המוניות של טיפוס הבהרות שגרמו לתמותה רבה , בעקר בזמן מלחמה . בין השנים 1919 ו - 1922 מתו ברוסיה כחמשה מיליוני בני אדם ממחלה זו . בימינו מטפלים במחלה בתרופות אנטיביוטיות . כיום המחלה נדירה , כי מקפידים יותר על הנקיון האישי . אולם היא עדין מצויה בחלקים שונים של העולם , וביחוד באסיה . אנטיביוטיקה חידקים נגיפים טיציאן מגדולי הצירים של איטליה , בן תקופת הרנסנס . פתח את אמנות ציור הדיוקן ( הפורטרט ) . ציר תמונות שופעות צבע , הדור וכח , על נושאים מן הדת הנוצרית והמיתולוגיה היונית . חי בשנים 1477 - 1576 . טיציאנו וצ'ליו נולד במשפחה עשירה לא רחוק מונציה . כשהיה בן עשר הוא ציר תמונה של המדונה - מרים , אם ישו - וצבע אותה בצבעים טבעיים שסחט מפרחים . אביו התרשם מאוד מן התמונה ושלח אותו ללמד בונציה אצל ג'ובני בליני וג'ורג'ונה , מגדולי הצירים באותה תקופה . עבודותיו הראשונות היו קשוט הקירות החיצוניים של בנינים בפרסקות ( ציורי קיר ) . עד מהרה הוא התפרסם כאמן ממדרגה ראשונה . ב - 1516 , לאחר מותו של ג'ובני בליני , הוא התמנה לצירה הרשמי של ונציה וציר תמונות בארמון הדוג'ה , שליט העיר , ובערים אחרות באיטליה . סגנון ציורו , שבו יצרו כתמי צבע כהים ובהירים , " חמים"ו " קרים", הרמוניה או נגודים , היה אהוב ביותר על בני ונציה . דכסים , מלכים , קיסרים ואפיפיורים נמנו עם ידידיו ומעסיקיו , ואמנים גדולים התרועעו עמו . ב - 1533 העניק לו הקיסר קרל ה - 5 , שהיה פטרונו החשוב , תאר רוזן וטיציאן היה לציר החצר שלו . לאחר מות הקיסר יצר טיציאן בחצר בנו , מלך ספרד פיליפ ה - 2 . הוא חי בפאר רב , קים חיי חברה ערים , אהב מוסיקה , מאכלים משבחים ותענוגות אחרים , והקיף עצמו ביצירות שהצטינו ביפי ובטעם טוב . אמן ההדור , התנועה והכח טיציאן היה איש חסון ושופע מרץ , שיצר אפלו בשנים האחרונות של חייו הארכים ( הוא הגיע לזקנה מפלגת - תשעים ותשע שנה ) . הוא ציר תמונות שנושאיהן לקוחים מן הדת , כגון " מרקוס הקדוש ורעיו"ו " עלית מרים אם ישו השמימה", ומן המיתולוגיה כגון " בכחוס ואריאדנה". הוא ציר דיוקנאות ( פורטרטים ) של חשובי האישים בזמנו . בציורים אלה הוא היטיב לחדר לעמק נפשה של הדמות שציר , ועצב את אפיה בעזרת הפרטים הקטנים של ההבעה , הלבוש והתנוחה . הרקע בציוריו רחב ועשיר בגונים ונעשה בהם שמוש באור ובצבע בשיטה שהקדימה את זמנה . צבעיו שופעים אך לעולם אינם מסנורים . טיציאן עבד בלי לאות על כל תמונה עד שהניחה את דעתו . אמן משלם , טיציאן היה מגדולי הדיוקנאים של דורו וממפתחיו הגדולים של ציור הנוף . למעלה : " הקונצרט " מאת טיציאן . למטה : פרט מציורו'אהבה קדושה ואהבה חילונית . . האהבה על סוגיה השונים היתה נושא חשוב ביצירתו של טיציאן .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|