טיון

صفحة: 170

מדינות קטנות יחסית בשטח ובאכלוסיה , אבל גדולות מאוד ביצור התעשיתי ובמכירות בשוקים הבינלאמיים . רב מפעלי התעשיה של טיון קטנים - בני 20 עובדים ופחות - ורבים מהם משפחתיים . עקר מוצריהם : ציוד חשמלי ואלקטרוני , טקסטיל , נעלים , מוצרי ספורט , וכן - במפעלים גדולים - כימיקלים . רב מוצרי התעשיה מיעדים ליצוא , ועקב כך התעשרה קפת המדינה בעתודות ענקיות של מטבע חוץ . החקלאות היא היום ענף משני בטיון , המפרנס רק שביעית מן התושבים , ובנגוד לתעשיה , היא מיעדת כמעט כלה לשוק הפנימי . הגדול העקרי הוא ארז , ששדותיו תופסים יותר ממחצית השטח המעבד . כן מגדלים קני סכר , תה , פרות , תפוחי - אדמה ויוטה . היסטוריה ומציאות עכשוית ספנים פורטוגלים הגיעו לאי ב - 1590 וקראו לו פורמוזה - " האי היפה". בעקבות הפורטוגלים הגיעו ההולנדים , ואחריהם הספרדים . אלה גרשו מפורמוזה בשנת 1661 בידי ג'נג צ'נג גונג , מנאמני שושלת צ'ינג ביבשת סין , שנמלט לאי לאחר ששושלת זו הדחה בידי שושלת מנצ'ו . עם ג'נג צ'נג גונג , שהיה לגבורה הלאמי של טיון , באו עוד אלפי סינים שנמלטו משלטון המנצ'ו בסין . ב - 1680 ספחה טיון לסין . טיפה הבירה נוסדה בשנת 1708 . בעקבות המלחמה בין יפן לסין בשנת 1894 - 1895 , שבה נצחה סין , נמסר האי טיון ליפן . זו פתחה בו חקלאות ותחבורה והאי שמש לה בסיס צבאי בימי מלחמת העולם השניה . ב - 1945 , בתם המלחמה , האי החזר לסין , וב - 1949 היה מקלט לצבא סין הלאמנית של צ'נג קי שק , שנסוג מפני הקומוניסטים המנצחים ביבשת . כשני מיליון סינים נמלטו אתו מסין העממית לאי , וטיון נהפכה למדינה עצמאית בשם " הרפובליקה הסינית", להבדילה מן " הרפובליקה העממית הסינית". מעתה היו שתי מדינות שנקראו " סין", שלא הכירו זו בזו , וכל אחת מהן התימרה ליצג את סין כלה . שתי המדינות גם הכריזו , כי כל מדינה שתקים יחסים דיפלומטיים עם סין האחרת לא תוכל לקים יחסים דיפלומטיים אתה . ארצות - הברית העדיפה בתחלה את טיון , וכמוה נהגו גם הרבה מדינות מערביות אחרות וכן האו"ם . טיון התקבלה לאו"ם והיתה לחברה קבועה במועצת הבטחון , כאחת מחמש המעצמות המנצחות במלחמת העולם השניה . אולם ב - 1971 היא נאלצה לפנות את מקומה באו"ם לסין העממית , לאחר שארצות - הברית הסירה את התנגדותה לצעד זה . ב - 1979 נתקו הקשרים הדיפלומטיים בין טיון לארצות - הברית , לאחר שזו הכירה בסין העממית . מדינות רבות אחרות הלכו בדרכה של ארצות - הברית , והיום פחות מ - 30 מדינות בעולם מכירות בטיון , וכל השאר מכירות בסין העממית כמדינה הסינית היחידה . צ'נג קי שק היה נשיא טיון עד למותו ב - 1975 . הוא שלט ביד חזקה ונקט מדיניות אנטי - קומוניסטית תקיפה מחוץ ומבית . עם זאת פעל רבות לפתוח הכלכלי של ארצו , בעזרת סיוע של ארצות - הברית ויפן . את מקומו ירש בנו , הגנרל צ'נג צ'ינג גואו . לאחר מותו ב - 1988 ירש אותו סגנו , לי טנג - חואי . הנשיא החדש הכניס רוח חדשה בטיון . הוא בטל את חקי החרום שהיו נהוגים עד אז בטיון , ובדצמבר 1991 נערכו בטיון לראשונה בחירות ישירות . אמנם המפלגה השלטת הקודמת , שהקים בזמנו צ'נג קי שק , נצחה בהן , אבל גם מפלגות אחרות זכו ליצוג . טנג הואי דוגל , כמו קודמיו , באחודה המחדש של טיון עם סין , אבל בדרכי שלום בלבד . ואולם חוגים רחבים בטיון , בעקר חוגים כלכליים , אינם מענינים כלל באחוד עם סין , שיטיל על טיון מעמסה כבדה מאוד של מזוג עם מדינה שמפגרת אחריה בהרבה מבחינה עם הקמתה זכתה טיוון לתמיכתן ולסיוען של מדינות המערב , שתרמו לשגשוגה . ואולם בשנות ה - 70 ירד מעמדה הפוליטי , עם שיבתה של סין העממית לקהיליה הבין - לאומית . בתמונה - ברכה במקדש צ'ין בטייון . רוב תושבי טיוון הם צאצאיהם של מהגרים סינים . תושבי טיוון המקוריים , היושבים באיזור ההררי של האי , הם ממוצא אינדונזי . בתמונה - נערות טיווניות .

السابق  |  التالي