صفحة: 157

הנשפכים לים האגאי ; הסקריה , הקיזיל - אירמק והישיל - אירמק , הנשפכים אל הים השחר ; והפרת והחדקל , שני הנהרות הגדולים ביותר במערב אסיה , הנובעים במזרח טורקיה ונשפכים יחדיו אל המפרץ הפרסי בשטח עיראק . הפרת חוצה בדרכו את סוריה , ומימיו הרבים נחלקים בין שלוש המדינות . בתרקיה המזרחית זורם הנהר מריצה ( בטורקית : מריץ') , הנשפך אל הים האגאי ומהוה גבול בין טורקיה ליון . ימות רבות , מקצתן מלוחות , מצויות ברמת אנטוליה , ובהן ימת טוז במרכז וימת ון במזרח . ימת ון נמצאת בגבה של 1,682 מטרים ושטחה כ - 3,600 קילומטרים רבועים - פי 20 משטח הכנרת . האקלים בטורקיה מגון . בדרום ובמערב שורר אקלים ים תיכוני . הטמפרטורות ממזגות וכמות הגשמים , היורדים בעקר בחרף , 600 - 700 מילימטרים . בהרי הפונטוס , לעמת זאת , כמות המשקעים גדולה מאוד . ברמה המרכזית האקלים יבשתי : קר בחרף וחם בקיץ , וכמות המשקעים מעטה . בחלקה המערבי מגדלים תבואות , אך במזרחה צומח רק מרעה דל . בהרי ארמניה האקלים קשה וקר . רעשי אדמה פוקדים את טורקיה לעתים קרובות , כיון שהיא שוכנת בין שלושה לוחות טקטוניים ( לוחות הבונים את קרום כדור הארץ ) הנמצאים בתנועה ומתנגשים זה בזה . ברעש שפקד בשנת 1939 את העיר ארזינקן נספו כ - 33,000 בני אדם . עשרות רעשים ארעו בטורקיה במחצית השניה של שנת 1999 . הקשה שבהם פגע בעיר איזמיט , השוכנת כ - 90 קילומטרים מדרום - מזרח לאיסטנבול . כ - 17,000 אנשים נהרגו , רבבות נותרו ללא קורת גג ונזק רב נגרם לרשת הכבישים ולמערכות החשמל והמים . התושבים כמעט כל תושבי טורקיה הם מסלמים . עם זאת , טורקיה היא מדינה חלונית , כלומר , האסלאם איננו דת המדינה . כ - 90 אחוז מהתושבים הם טורקים במוצאם ובלשונם . יש במדינה גם מעוט כורדי גדול של כארבעה מיליונים תושבים ( שבעה אחוזים מן האכלוסיה ) . רבם יושבים בדרום - מזרח המדינה ויוצרים רציפות טריטורילית עם בני עמם שמעבר לגבול - בצפון - מערב איראן , בצפון עיראק ובצפון - מזרח סוריה - וקרובים להם הרבה יותר מאשר לטורקים בארצם , אם כי גם הם מסלמים . על רקע זה שוררת מתיחות גדולה בין הכורדים ובין שלטונות טורקיה . מאז 984 1 פועלת " מפלגת הפועלים הכורדית", האסורה על - פי החק , להקמת מדינה כורדית עצמאית במזרח טורקיה . כן יש בטורקיה מעוט ארמני ( נוצרי ) קטן , של כ - 30,000 איש , שנרדף בידי השלטונות עוד מימי האימפריה העות'מאנית , שקדמה לרפובליקה הטורקית . עיר הבירה של טורקיה מאז תם מלחמת העולם הראשונה היא אנקרה , בלב רמת אנטוליה . מספר תושביה ( עם הפרורים ) כ - 2.6 מיליון תושבים . גדולה ממנה בהרבה הבירה הקודמת איסטנבול שבחלק האירופי , לחוף מצר בוספורוס . היא הוקמה על חרבות ביזנטיון הקדומה , ומספר תושביה כ - 6.6 מיליון . החלק האסיתי של איסטנבול נקרא אוסקודר . בתרקיה המזרחית יש עוד עיר גדולה אחת , אדירנה ( אדרינופול ) , ובה כ - 350,000 תושבים . הערים הגדולות האחרות בחלק האסיני הן איזמיר שלחוף הים האגאי ( 760,000 תושבים ) , אדנה השוכנת למרגלות הרי הטאורוס , לא הרחק ממפרץ איסכנדרון ( 900,000 תושבים ) , ובורסה בצפון - מערב אנטוליה ( 850,000 תושבים ) . בסך הכל חיים בערים כשני שלישים מתושבי המדינה . מאז שנות ה - 50 יוצאים צעירים טורקים בהמוניהם למדינות אירופה לעבד שם , אם משום שאין להם עבודה בבית , ואם משום שהשכר במדינות אלה גבוה מן השכר בטורקיה . מקצתם השתקעו במדינות אלה , הביאו אליהן את משפחותיהם וקבלו את אזרחותן . בראשית שנות ה - 90 ישבו בחוץ - לארץ כשלושה מיליונים אזרחים טורקים וכמספר הזה טורקים שנעשו אזרחי המדינות המארחות . בגרמניה לבדה יושבים כשני מיליון בעלי אזרחות טורקית . למרות הגירה זו גדלה אכלוסית טורקיה במהירות , בשעור של יותר ממיליון נפש בשנה , בגלל הרבוי הטבעי הגבוה . טורקיה היא רפובליקה פרלמנטרית . יש בה נשיא , שתפקידו יצוגי בעקר , וסמכיות השלטון העקריות נתונות בידי הממשלה וראשה , הכפופים לפקוח הפרלמנט . הכלכלה המשק הטורקי הוא משק חקלאי - תעשיתי מערב . חלקה של מסגד " איה סופיה", שפירוש שמו הוא " הקדושה החכמה"; היה בראשיתו כנסייה מפוארת שהקימו הביזנטים באיסטנבול במאה ה - 6 לספירה . באמצע המאה ה - 15 כבשו העות'מאנים את העיר והפכו את הכנסייה למסגד .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار