|
صفحة: 143
בעל - חיים , אסור היה להרג אותו או לאכל את בשרו . המנהג לחרט דמיות טוטם על גבי עמודי עץ היה נפוץ בקרב שבטים אינדיאנים רבים , ביחוד במקומות השוכנים על חופו הצפוני של האוקינוס האטלנטי . על עמודי הטוטם נראו סמלים של החשובים בבני המשפחה שגלפה אותם . לפעמים היו חורטים על עמוד הטוטם ארועים מתוך אגדות . הצבת עמוד הטוטם , ששמש כסגלה נגד כחות הרע , נערכה בטקס חגיגי . רבים מעמודים אלה השתמרו . אינדיאנים טויה ואריגה טויה היא הפעלה שבעזרתה עושים חוטים מחמרים טבעיים או מחמרים סינתטיים ( מלאכותיים ) . אריגה היא פעלת היצור של האריגים על ידי השחלת החוטים בשתי וערב . הטויה והאריגה הן הבסיס של תעשית הטקסטיל ( מלה בלטינית שפרושה אריגה ) . עד למאה ה - 20 שמשו ארבעה מינים של סיבים טבעיים כחמרי הגלם העקריים בתעשית הטקסטיל : כתנה ופשתן - שמקורם בצמחים , ומשי וצמר - שמקורם בבעלי - חיים . כיום מיצרים חלק גדול ממיני הטקסטיל מסיבים סינתטיים , מעשה ידי אדם . הריון ( ויסקוזה ) , למשל , מופק מנוזל הנקרא ויסקוז על ידי העברתו דרך מסננת והקרשתו לסיבים בעזרת תמסה כימית . חמרים סינתטיים נוספים , כמו הנילון והפוליאסטר , משמשים אף הם בתעשית הטקסטיל . מדי שנה מפתחים סוגים חדשים של סיבים מלאכותיים . טוית החוטים מימי קדם ועד למהפכה התעשיתית , שארעה ברבה במאה ה - 19 , נהגו בני האדם לטוות חוטים מפשתן , כתנה וצמר בבתיהם , תחלה ביד ואחר בעזרת מכשיר הנקרא כישור ( פלך ) . הכישור בנוי ממקל , שעליו כורכים את הצמר או הפשתן או כל חמר גלם טבעי אחר . ביד שמאל אוחזים במקל וביד ימין מושכים ומלפפים את הסיבים לחוט , הקשור בקצהו למקל קצר יותר המסתובב ו " מרקד " בחפשיות על הרצפה . מן התנועה הסיבובית נמתח החוט ונעשה אחיד וחזק . במאות ה - 13 וה - 14 החלו להשתמש באירופה באופן ( גלגל ) הטויה . במכשיר זה נצב הכישור על כן מיחד והוא מסתובב בעזרת רצועה הכרוכה סביב גלגל גדול . את גלגל הטויה הפעילו על ידי לחיצה על דושות רגל , וכך נשארו הידים פנויות לעסק במלאכה . במאה ה - 18 המצאו ושכללו מכונות טויה שיצרו מהפכה בתעשית הטקסטיל : מאז יצרו חוטים ואריגים בכמיות גדולות , במגון צבעים ודגמים ובמחיר נמוך . בימינו קימות מכונות טויה משכללות ביותר , המפעלות באפן אוטומטי , ונתן ליצר באמצעותן מגון עצום של סוגי חוטים . טוית יד מקבלת היום בעקר למטרות אמנותיות ולשמור המסרת באזורים שונים . נתן לחבר את החוטים , או הסיבים , בשיטות שונות , ביניהן אריגה , סריגה , קשירה , סריקה , רקמה , קליעה ועוד . השמוש בחמרים שונים ובשיטות מגונות יוצר אפשריות רבות המשפיעות על הגדל , הצבע , המרקם , העבי , הגמישות והברק של האריגים . האריגה האריגה , כמו הטויה , היא אמנות עתיקת ימים ונראה שהתפתחה בעת ובעונה אחת באזורים שונים בעולם . בחפירות ארכאולוגיות שנערכו באירופה נמצאו פסות של אריג פשתן , שנארגו לפני כ - 7,000 שנה . נולים ( המכונה האורגת את החוטים לבדים ) ואריגים מתקופות קדומות התגלו גם במצרים , בסין , בפרו ובמקומות נוספים . בעבר צעירה מנפל עוסקת במלאכת הטוויה בשיטה ידנית , שבה הצמר נכרך סביב גלגל , וכך נמתח ונעשה דק ואחיד בעוביו .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|