חקי יסוד

صفحة: 93

קיומו של כח צבאי נוסף על צה"ל . החק קובע את נהל מנויו של הרמטכ"ל ( נקבע בשנת 1976 ) . חק יסוד : ירושלים בירת ישראל . החק מבטיח את אחוד ירושלים ושלמותה . היותה בירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא , הכנסת , משרדי הממשלה ובית - המשפט העליון . החק מחיב את הממשלה לשקד על פתוח ירושלים ולהעניק לה מענק שנתי מיחד הנקרא - מענק הבירה ( נקבע בשנת 1980 ) . חק יסוד : השפיטה . החק מבטיח את אי - תלותה של הרשות השופטת בשאר רשיות המדינה וקובע את דרך תפקודה . החק מרכז את החקים הקובעים את מעמד השופטים , דרך תפקודם , חובותיהם וזכיותיהם וכן את מעמד הרמות השונות של בית - המשפט ( נקבע בשנת 1984 ) . חק יסוד : מבקר המדינה . החק קובע את דרך בחירתו של מבקר המדינה על ידי הכנסת , את סמכיותיו ואת החובה למסר לו מידע . החק קובע גם את הקשר של מבקר המדינה עם הכנסת ועל חובתו למסר דוח שנתי לכנסת על ממצאיו ( נקבע בשנת 1988 ) . חק יסוד : חפש העסוק . החק קובע את זנותו של כל אורח ותושב במדינת ישראל לעסק בכל עסק , מקצוע ומשלח יד ללא הגבלה , פרט למגבלות החקיות הבאות להבטיח את טובת הכלל ( נקבע בשנת 1992 ) . חק יסוד : כבוד האדם וחרותו . חק זה משמש בסיס להגנה על זכיות האדם : שמירה על חייו , גופו , כבודו , זכות הקנין שלו , חרותו האישית , חפש התנועה שלו וצנעת הפרט ( נקבע בשנת 1992 ) . חקי היסוד מהוים את הבסיס לחקה העתידית של מדינת ישראל . מרביתם עוסקים בעניני הרשיות ורק שני החקים האחרונים שנחקקו ב - 1992 נוגעים לזכיות האזרחים ולמעמדם באפן חלקי בלבד . שני חקים אלה כוללים " פסקת הגבלה", האומרת כי " אין פוגעים בזכיות שלפי חק יסוד זה , אלא בחק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל , שנועד לתכלית ראויה , ובמדה שאינה עולה על הנדרש". משמעות משפט ההגבלה על - פי חלק מהפרשניות המשפטיות הנה מרחיקת לכת , כיון שהוא מאפשר לבתי המשפט לבטל חקים שהתקבלו כדין על - ידי הכנסת , אם אינם מתישבים כהלכה עם ההגבלות הללו . בית - נושפט הפרדת רשיות זכיות האדם חקים ותקנות חקה כנסת מבקר המדינה ממשלה נשיא חקי שמור חקים פיסיקליים הקובעים שכמותו הכללית של גדל מסים נשארת תמיד קבועה . ישנם גדלים פיסיקליים שאי - אפשר ליצר אותם יש מאין ואי - אפשר להשמידם , כמו למשל אנרגיה . כאלה נקראים " גדלים משתמרים", והחקים הקובעים שאלה גדלים משתמרים נקראים חקי שמור . לגדלים המשתמרים אפשר לערך מעין " הנהלת חשבונות": במערכת שבה מתרחש תהליך מסים , כמותו של הגדל המשתמר בסוף התהליך שוה לכמותו בהתחלת התהליך , ועוד הכמות שנכנסה למערכת , פחות הכמות שיצאה מהמערכת . אם המערכת סגורה , כלומר שום דבר אינו יוצא ממנה או נכנס אליה , תשאר כמותו של הגדל המשתמר במערכת קבועה במשך כל התהליך . חקי השמור החשובים חק שמור האנרגיה . אנרגיה אי - אפשר לברא ואי - אפשר להשמיד , אלא רק לגרם לה לשנות צורה . חק שמור האנרגיה נקרא גם החק הראשון של התרמודינמיקה . לדגמה , כמות האנרגיה שמנוע של מכונית מפיק כעבודה מכנית ( תנועת המכונית ) וחם ( הנפלט לסביבה ) שוה לכמות האנרגיה של הדלק שהמנוע צורך . מכיון שאי - אפשר לברא אנרגיה , הרי שלא תתכן מכונית שתסע ללא דלק או מקור אנרגיה אחר במקומו , כמו אנרגיה חשמלית למשל . חק שמור החמר . כמות החמר הנמדדת על ידי המסה של הגופים המרכיבים מערכת פיסיקלית כלשהי , נשארת תמיד קבועה . דגמה : אם נשקל במאזנים את החמרים המשתתפים בתהליך כימי בהתחלת התהליך ובסופו , נמצא שהמסה הכללית שלהם לא השתנתה . שני חקי השמור האלה , של האנרגיה ושל כמות החמר , נתפסו עד סוף המאה ה - 19 כשני חקים נפרדים . אולם על פי תורת היחסות הפרטית של אינשטין , מסה היא צורה של אנרגיה , ולכן הפיסיקאים כיום מדברים על חק שמור אחד , שהוא חק שמור המסה - אנרגיה . חק שמור התנע . התנע הוא מכפלת המסה של גוף במהירותו . על פי חקי המכניקה , הכמות הכללית של התנע נשארת תמיד קבועה . לדגמה , אם רובה יורה קליע לכוון מסים , לפני היריה הקליע והרובה נמצאים שניהם במנוחה , ולכן התנע הכללי של שניהם הוא אפס . אחרי היריה , יש לקליע תנע בכוון התנועה שלו . כדי לשמר על כמות כללית של תנע אפס , הרובה נרתע לכוון האחר . חק שמור התנע הזויתי . התנע הזויתי מגדר כמכפלת התנע של גוף במרחק מנקדה קבועה כלשהי . בעזרת החק מודדים את " מדת הסיבוב " של הגוף סביב הנקדה הזאת . גם התנע הזויתי מקים חק שמור . לדגמה , כאשר כוכב לכת מקיף את השמש במסלולו , התנע הזויתי שלו נשאר קבוע , ולכן ברכבת הקיטור ( בתמונה ) , מנוע הקיטור הופך את החום שבקיטור לאנרגייה מכנית , המניעה את גלגלי הרכבת .

السابق  |  التالي