חצוצרה

صفحة: 88

החצוצרה הקדומה שמשה בעקר כמעין מגביר קול : לא תקעו או חצצרו בה , אלא השתמשו בתהודה שלה כדי להגביר או לעות את קולם של מנהיגים . קוסמים , למשל , עשו שמוש רב - תועלת בחצוצרה הקדומה : הם ידעו ללחש לתוכה וליצר פעלולי תהודה מבעיתים ומשכנעים כאחד . השמושים הצבאיים בחצוצרה החלו עוד בעדן הקדום . החצוצרה היתה הכלי המעדף להכרזה חגיגית על יציאה למלחמות , ומעמדה זה נכר הן בתנ"ך והן בתרביות קדומות אחרות . היונים גם השתמשו בה בהכרזות על המנצחים באולימפיאדות . החצוצרה הקדומה היתה כלי נגינה קצר וצר שהסתים בצורת פעמון . החצוצרה המעקלת היא פתוח של המאה ה - 15 . עוד במאה ה - 17 שלבה החצוצרה ביצירות תזמרתיות , למשל , הקונצ'רטו לחצוצרה ולקרנות של הנדל . אולם בתקופה זו החצוצרה היתה עדין כלי נגינה מגבל באפשריותיו . צורתה של החצוצרה , כפי שהיא מכרת היום , נקבעה רק במחצית המאה ה - 19 . לחצוצרה יש קנה גלילי , המתרחב סמוך לאפרכסת לצורת חרוט . יש לה גם שלושה שסתומים המאפשרים להנמיך את צליליה . צלילה מצטין בעצמה ובברק ונתן לעמעום גם בסיוע עמעמת . חצוצרה פופולרית אחרת היא חצוצרת בך , שיש לה פומה בצורת משפך . חצוצרה זו מתאימה ביותר לקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 2 של בך . בך , יוהן סבסטין הנדל , גאורג פרידריך כלי נשיפה חצור עיר כענית וישראלית גדולה בגליל העליון בתקופת המקרא . העיר שכנה מדרום - מערב לאגם החולה . למרגלות התל , המשתרע על כ - 820 דונם , שוכן כיום קבוץ אילת השחר . חצור נזכרת לראשונה בכתבי המארות המצריים מן המאה ה - 9 ר לפני הספירה . היא היחידה מבין ערי ארץ - ישראל , ששמה מופיע בתעודות מן העיר מארי שבארם נהרים . מכתבים אלה מתברר כי העיר שכנה על דרך מסחר בין - לאמית , ושירות סוחרים שנעו ממצרים לארם נהרים פקדו אותה בדרכן . העיר נזכרת גם בתעודות מצריות אחרות המספרות , כי מושל העיר חצור הכנענית היה אחד המעטים מבין מושלי הערים בארץ - ישראל באותה תקופה , שכנה את עצמו בתאר מלך . בתנ"ך נזכרת חצור פעמים אחדות . בפעם הראשונה היא מופיעה בספור כבוש הארץ בימי יהושע . מלכה של חצור - יבין - עמד בראש ברית ערי כנען שלחמו ביהושע בקרב מי - מרום : " וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב , כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה ... ואת חצור שרף באש ..."( יהושע יא י - יב ) . מתאור זה עולה כי בתקופת הכבוש וההתנחלות בארץ היתה חצור עיר מרכזית וחשובה . בספר מלכים א ( ט טו ) מצין שחצור נבנתה מחדש בימי שלמה המלך . בימי המלך אחאב הכפל שטחה של העיר , והיא שמשה כעיר מבצר , כבסיס רכב ופרשים שבה שכנו גם מחסני האספקה . בשנת 732 לפני הספירה , עשר שנים לפני נפילת ממלכת ישראל , נפלה חצור יחד עם כל ערי הגליל לידי תגלת פלאסר ה - 3 מלך אשור . תל חצור בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחצור בין השנים 1955 - 1958 , וב - 1968 - 1969 התגלו שרידי עיר גדולה ומבצרת . כן נחשפו 21 שכבות ישוב מתקופות שונות , החל באלף ה - 3 לפני הספירה ( התקופה הכנענית הקדומה ) ועד למאה ה - 2 לפני הספירה ( התקופה ההלניסטית ) . עם הממצאים החשובים שהתגלו בה נמנים מקדש כנעני גדול , שבכניסה אליו נצבו שני פסלי אריות , מקדש כנעני קטן יותר ובו תבליטי אבן המעידים על פלחן השמש , ומפעל המים שנחצב כנראה בימי המלך אחאב במאה ה - 9 לפני הספירה וספק מים לעיר בעת מצור . מפעל המים בנוי מפיר מאנך שעמקו 30 מטר , שממנו יוצאת מנהרה בארך 25 מטר היורדת אל שכבת מי התהום שמחוץ לחומות העיר . מן העיר שבנה שלמה המלך התגלו שער העיר וחומת הסוגרים . ומתקופת המלכים עמרי ואחאב נחשפו בנינים בחפירות הארכיאולוגיות שנעשו בתל חצור התגלו ממצאים חשובים , כגון מקדשים - שאחד מהם דומה במבנהו , לפי ההשערה לבית - המקדש בירושלים - מערות קבורה , מצבות אבן , בית מלאכה לכדי חרס , בתי מגורים וכן כלים וצלמיות . בתמונה - שרידי העיר הקדומה חצוה

السابق  |  التالي