חננה

صفحة: 71

המכנה שמש , שבו מדליקים את נרות החובה . המדליק את הנר מברך שתי ברכות - על ההדלקה ועל הנס - ואומר קטע קצר הפותח במלים " הנרות הללו". בערב הראשון של חנכה מברך מדליק הנר גם ברכת שהחינו . את נס חנכה מזכירים בתפלה ובברכת המזון ( " על הנסים") . בכל שמונת ימי החג מתפללים תפלת " הלל " שלם וקוראים בתורה בפרשת נשא ( במדבר ז ) , המספרת על חנכת המשכן והדלקת מנורת הזהב בו . את הנרות שמדליקים בבית מציבים ליד החלון או הפתח , כדי שהעוברים והשבים בחוץ יוכלו לראות את הנרות . מנהג זה נקבע לצרך פרסום הנס שארע בחג . נרות חנכה מסמלים בעיני היהודים את אור החרות והנצחון . בדורות האחרונים התחזק היסוד הלאמי של החג והוא קבל בארץ משמעות גדולה יותר משהיתה לו בגולה . מרוץ לפידים היוצא ממודיעין , מולדת המקבים , נערך מדי שנה בחנכה . מנהגי החג חנכה הוא חג של אור ושמחה החביב במיחד על הילדים . נוהגים לחלק לילדים דמי חנכה ולקנות להם מתנות בחג . נהוגים גם משחקים שונים בחג , ביניהם המשחק בסביבון , ומאכלים המטגנים בשמן - זכר לנס פך השמן - כגון לביבות וספגניות . המנהג לשחק בסביבון בחנכה הגיע מעדות אשכנז . האגדה מספרת , כי בימי החשמונאים אסרו היונים על היהודים ללמד תורה , אך היהודים המשיכו בלמודיהם בסתר . כאשר היו היונים נכנסים לחדר , היו מוצאים את היהודים מעמידים פנים שהם עסוקים במשחק בסביבון , וכך התלו בהם . הסבר אחר לקשר שבין המשחק בסביבון לחג החנכה הוא סמיכות התאריך של חג המולד לזה של חנכה . בליל חג המולד , ליל הלדתו של ישו , היו הנוצרים פורעים ביהודים . היהודים היו מסתתרים בבתיהם ומשחקים במשחקים שונים כדי להעביר את הזמן . משחק הסביבון במקורו הוא משחק מזל . על כל פאה של הסביבון כתובה אות המסמנת האם הרויח השחקן או הפסיד את כספו . היהודים קשרו את המשחק לחנכה , בכך שכתבו על דפנות הסביבון את האותיות נ = נס , ג = גדול , ה = היה , ש = שם . בישראל שנו את הש'לפ', כלומר : נס גדול היה פה . על פי מנהג עדות אשכנז , שרים לאחר אמירת הברכות והדלקת הנרות את הפיוט " מעז צור". מקורו של הפיוט בגרמניה במאה ה - 13 . הפיוט אינו כלול בנסח הספרדי והתימני , אך מכיון שהפך למקבל מאוד בישראל ובארצות - הברית , נוהגים לשיר אותו היום בני כל העדות . אנטיוכוס הרביעי , אפיפנס בית הלל ובית שמאי בית - המקדש ברכות חג הנוולד חגים ומועדים בישראל חשמונאים יהודה המכבי נר , נרות חננאל בן חושיאל מגדולי חכמי התורה בסוף תקופת הגאונים . רב ומפרש התנ"ך והתלמוד . פעל בעיר קירואן שבצפון אפריקה . חי בשנים 990 - 1056 בערך . חננאל בן חושיאל למד בישיבה שבראשה עמד אביו , רבי חושיאל בן אלחנן . אחרי מות אביו נתמנו הוא וחברו , רבי נסים בן יעקב , לראשי הישיבה . חננאל העמיק בפרושי הגאונים וכתב את הפרוש הראשון לתלמוד הבבלי , שעליו הסתמכו מפרשים ופוסקים אחרים . הוא עשה רבות להפצת למודי התלמוד וחדש את הלמוד בתלמוד הירושלמי , לאחר שהתלמוד הבבלי תפס את מקומו בישיבות צפון אפריקה ובתפוצות אחרות . את כל חבוריו כתב בעברית רהוטה . חננאל נהל חליפת מכתבים ענפה עם רב האי גאון , ראש ישיבת פומבדיתא בבבל , וחבר קינה על מות רב האי . רבי חננאל בן חושיאל שלט גם בשפות הערבית והיונית , כפי שמוכיחים הסבריו למלים ערביות ויוניות . חבוריו כוללים פרוש לרב המסכתות של התלמוד הבבלי , המצטינים בקצור ובבהירות ; פרוש לתורה , ותשובות בעניני הלכה . גאונים תלמוד חנק סוג נחשים ממשפחת החנקיים שארכם עד מטר אחד . הסוג חנק כולל תשעה מינים , הנפוצים באסיה , בדרום - מזרח אירופה ובצפון אפריקה ובמזרחה . עם משפחת החנקיים נמנים גם הפיתון והאנקונדה , שהם הגדולים בנחשים וארכם מגיע עד 10 מטרים ! בישראל מצוי החנק המשריץ בצפון הארץ ובמרכזה . ארכו עד 80 סנטימטרים ומשקלו עד 250 גרם . זנבו קצר וראשו צר מגופו . צבעו צהבהב - אפרפר עם כתמים חומים . אולם הצבע עשוי להשתנות בהתאם לסביבה . החנק אינו ארסי . הוא נזון מעכברים , עופות קטנים ולטאות , שהוא טורף תוך כדי הכרכות סביבם וחניקתם , ומכאן שמו . החנק אינו נרות חנוכה הם תזכורת לנס פך השמן שאירע ליהודים , ומצווה היא להעמידם על אדן החלון כדי שהעוברים ושבים ברחוב יראו אותם . בתמונה - חנוכיות על אדן חלון בירושלים .

السابق  |  التالي