חנוך

صفحة: 65

תביעתו של אליעזר בן יהודה להחיות את הלשון העברית בארץ - ישראל ולהפכה ללשון ההוראה במוסדות החנוך היהודיים הביאה ליסוד בית - הספר העברי . בשנת 1882 נפתח בירושלים בית - הספר לבנים " תורה ומלאכה " מיסודה של חברת כי"ח , ובו למד אליעזר בן יהודה , בפעם הראשונה , בעברית . בעקבותיו נפתחו בתי ספר עבריים נוספים . גם מקצועות כלליים כגון חשבון , היסטוריה , גאוגרפיה וטבע החלו להלמד בעברית , וראשון לכך היה בית - הספר העממי בראשון לציון . לכן הוא נחשב לבית - הספר העברי הראשון בארץ ובעולם כלו . בראשון לציון נוסד בשנת 1898 גם גן הילדים העברי הראשון . בזכרון יעקב נוסדה אגדת המורים העברים בארץ - ישראל - היא הסתדרות המורים - שהפכה למוסד העליון של החנוך העברי בארץ . אגדת המורים עבדה תכנית למודים שלמה ואחידה לבית - הספר היסודי בן שמונה כתות , הנהיגה שעורי קיץ להשתלמות מורים והוציאה ספרי למוד מקוריים הספוגים בתכן עברי . הקמת הגימנסיה העברית " הרצליה"ו " הגימנסיה העברית " בירושלים , שבהן הורו את כל מקצועות הלמוד בעברית שמשו יסוד לחנוך העברי התיכון . ההחלטה ללמד בעברית גרמה ל " מלחמת שפות " בין אלה שדגלו בהוראת מדעי הטבע והטכנולוגיה בטכניון בגרמנית לבין קנאי השפה העברית . בעקבות נצחון השפה העברית נוסדה מערכת בתי - ספר מאחדים תחת הנהלה אחת , " ועד החנוך", והם החזקו על ידי המוסדות הלאמיים שפעלו לפני קום המדינה . עם סיום מלחמת העולם הראשונה והתגברות העליה , חל גדול מהיר של מערכת החנוך . הוצאות החנוך ממנו בעקר על ידי ההנהלה הציונית של הסוכנות היהודית , וזו דאגה להקמת בתי - ספר גם בישובים קטנים ומרחקים . החנוך העברי בשנים 1919 - 1953 נקבע על ידי קיומם של " זרמים " עצמאיים בחנוך , שנבדלו זה מזה ברעיונות ובמטרות החנוכיות . כל אחד מהזרמים זכה לעצמאות חנוכית ומנהלית . ההבדלים ביניהם התבטאו בתכניות הלמודים , בהוי בית - הספר ובדרכי החנוך וההוראה . הזרם הכללי חנך ברוח ציונית לאמית ; בזרם " המזרחי " הורו למודי יהדות לצד למודים כלליים ; " זרם העובדים " שמטרתו היתה הכשרת תלמידים לעבודת כפים , להתישבות ולהגשמה ; והיו גם בתי - ספר חרדיים של " אגדת ישראל". החנוך במדינת ישראל לאחר הקמת מדינת ישראל , הוקם משרד החנוך והתרבות . זלמן שז"ר , שהיה אחר כך הנשיא השלישי של מדינת ישראל , מנה לשר החנוך והתרבות הראשון . באותה שנה אשרה הכנסת את הראשון מבין חקי החנוך , הוא חק למוד חובה , הקובע מתן חנוך יסודי חנם לכל הילדים בגיל חמש עד שלוש - עשרה ולכל הנערים בגיל ארבע - עשרה עד שבע - עשרה שלא השלימו את החנוך היסודי . ב - 1953 התקבל חק חנוך ממלכתי שבטל את הזקה למפלגה או לזרם רעיוני מסים . עקב כך התבטל " זרם העובדים " והנהגה מערכת חנוך ממלכתית וממלכתית דתית ( חנוך ממלכתי דתי הוא חנוך ממלכתי , שמוסדותיו הם דתיים ומנהלים לפי ארח חייהם ותכניות הלמודים ) . בנוסף להם , קים גם " החנוך העצמאי " של " אגדת ישראל". לפי חק זה , מטרת החנוך הממלכתי היא להקנות את ערכי תרבות ישראל והשגי המדע , אהבה ונאמנות למדינה ולעם , שאיפה לחברה הבנויה על חרות , שויון , סובלנות ועזרה הדדית . אחת הפעלות הראשונות של החנוך הממלכתי היתה הכנת תכניות למודים אחידות לחנוך היסודי , התיכון , המקצועי והחקלאי - במגמות השונות . בשנים האחרונות נחלקות תכניות הלמודים לשלוש קבוצות : תכניות חובה ותכניות בחירה , הנקבעות על ידי משרד החנוך , ותכניות רשות הנקבעות על ידי בית - הספר . כמו כן מושם דגש בחנוך החברתי הכולל פתוח התנהגות חברתית מקבלת , חנוך לאזרחות , פעילות בשרות הקהלה ועוד . כן מפעלים נושאים מיחדים כגון : חנוך לדמוקרטיה ולדו - קיום , חנוך לחיי משפחה וחנוך מיני , וקליטת עליה . מטרה עקרית של מערכת החנוך היתה ועודנה קדום בני שכבות נחשלות . שר החנוך זלמן ארן ( חי בשנים 1899 - 1970 ) , ממנהיגי ההסתדרות ותנועת הפועלים , הקדיש את רב מאמציו להעלאת רמת החנוך של בני השכבות הנחשלות וטעונות הטפוח . הוא יזם תכניות חנוכיות וחברתיות , כמו שלוב ילדים בעלי יכלת בפנימיות לצרך קדומם . ארן היה גם מיוזמי התכנית לרפורמה בחנוך . כלומר , מעבר מבית - ספר יסודי בן שמונה כתות ותיכון בן ארבע כתות לבית - ספר יסודי בן שש כתות ( א - ו ) , חטיבת בינים בת שלוש כתות ( ז - ט ) וחטיבה עליונה בת שלוש כתות ( י - יב ) . בשנת 1968 אשרה הכנסת את המלצות ועדת החנוך , וקבעה כי יש להעניק חנוך חנם לכל ילד מגיל ארבע עד שמונה - עשרה , כאשר עד סוף כתה י'החנוך הוא חובה . במסגרת החנוך הלא רשמי התפתח החנוך המשלים , המתמקד בפעלות חברתיות ותרבותיות , בלוי שעות הפנאי , טפוח כשרונות יחודיים , השלמת השכלה וחנוך וטפוח לאזרחות טובה ופעילות בקהלה . כל אלה באמצעות חוגי העשרה ובהדרכתם של מורים בעלי הכשרה מיחדת ויועצים חנוכיים . דגש רב מושם בטפול בילדים חריגים מבחינה נפשית , שכלית או גופנית , ובחנוכם במוסדות מיחדים או על ידי שלובם בבתי - הספר הרגילים בכתות מיחדות . כמו כן נעשים מאמצים לטפוח ילדים מחוננים באמצעות כתות מיחדות או תכניות העשרה מיחדות . ההתפתחיות בתחומי המדע והטכנולוגיה הביאו את קברניטי מערכת החנוך להכרה שעשרן ועצמתן של מדינות תלויים בכח האדם המקצועי וברמת הפתוח של הידע הטכנולוגי . בשנת 1988 הוחל ברפורמה מקיפה בחנוך הטכנולוגי במטרה לחשף את התלמידים כבר בשלב החנוך היסודי וחטיבת הבינים לטכנולוגיה ולתעשיה , ולהעמיק את הקשר בין החנוך הטכנולוגי לחנוך העיוני . אוניברסיטה אורט אתונה בודהא , בודהיזם בית - מדרש בית - ספר בן יהודה , אליעזר גן ילדים הרצליה , גימנסיה חדר חק למוד חובה חנוך מיחד חנוך מקצועי טאואיזם טכניון ימי הבינים ישראל , מדינת - מערכת החנוך וההשכלה הגבוהה כל ישראל חברים ( כי"ח ) נתב למידה מחוננים מקוה ישראל משפחה מתנ"ס קונפוציוס רוסו , ז'ן ז'ק רנסנס

السابق  |  التالي