חמום וקרור

صفحة: 49

בצורה כלשהי לאנרגיה של חם . לדגמה , בגוף החי מתרחשים תהליכים של בערה פנימית , שבהם האנרגיה הכימית של המזון הופכת לאנרגיה של תנועת השרירים ולאנרגיה של חם . מכיון שהתהליכים האלה מתרחשים ללא הרף , הם שומרים בגוף החי על טמפרטורה גבוהה יותר מזו של האויר הסובב אותו . בעת מחלה , תהליכי החיים בגוף מתבצעים בקצב גבוה יותר , כדי לסיע לגוף במלחמתו בגורם המחלה . זו הסבה שטמפרטורת הגוף של אדם חולה גבוהה מזו של אדם בריא . גם האדם משתמש בתהליכים של בערה לצרך חמום . עוד בימי קדם למד האדם ליצר אש כדי לבשל את מזונו , וכדי לחמם את מקום מגוריו בימים קרים . חמר הבערה הקדום היה עץ , וגם כיום משתמשים באח המסק בעצים לחמום בתים בארצות הקרות . אולם כיום נפוץ יותר השמוש בחמרי דלק כמו פחם , נפט וגז דליק , הן לבשול , כמו למשל גריל הפחמים או כירת הגז הביתית , והן לחמום הבית . שיטת החמום באמצעות בערה משמשת גם לצרכים אחרים , כמו התכת ברזל והפיכתו לפלדה . במאה ה - 20 התפתחה שיטת חמום נוספת , שבה אנרגיה חשמלית הופכת לאנרגית חם . שיטת חמום זו מבססת על העבדה שכאשר מזרימים זרם חשמלי דרך חוט מוליך , שיש לו התנגדות חשמלית כלשהי , החוט מתחמם . קימות כמה דרכים לנצל את האנרגיה החשמלית בצורה יעילה . דרך אחת היא לחמם את החוט המוליך לטמפרטורה גבוהה , עד שהוא מאדים ופולט קרינה אלקטרומגנטית . קרינה זו יכולה לחמם גופים אחרים , ובשיטה זו עובד תנור המקרן החשמלי . דרך אחרת היא לחמם אויר בתוך התנור החשמלי ואז לפזר אותו בחלל החדר באמצעות מאורר . דרך שלישית היא לחמם נוזל ( בדרך כלל שמן ) באמצעות חוט מוליך חשמל , ואז להניח לנוזל החם לזרם בתוך מתקן הנקרא " קונוקטור", שיש בו משטחי מתכת ששטחם גדול . המשטחים האלה מחממים את האויר שסביבם , והוא מתפזר בחלל החדר ומחמם אותו . תנורים העובדים בשיטות אלה משמשים לחמום הבית ביום קר . שיטות קרור השיטה הפשוטה ביותר לקרור מבססת על העבדה שכאשר מים מתאדים , הם בולעים אנרגיה של חם מסביבתם . שיטה זו משמשת לקרור הגוף החי ביום חם : בלוטות הזעה שבעור מפרישות זעה , שהיא תערבת של מים ומלחים . כאשר הזעה מתאדה , היא מקררת את העור . גם האדם למד להשתמש בשיטה זו . לדגמה , כאשר שומרים מים בכלי חרס , חלק מהמים מחלחלים דרך נקבוביות החרס ומתאדים , וכך מקררים את הכלי ואת המים שבתוכו . אולם שיטה זו מאפשרת להשיג קרור רק במדה נמוכה יחסית , ואין היא שמושית כאשר לחות האויר גבוהה , משום שאז קצב ההתאדות של המים הוא קטן . המקרר והמזגן במאה ה - 20 פתחו מתקנים המאפשרים לקרר חללים , או את הגופים הנמצאים בתוכם , במדה רבה יותר . מתקן כזה הוא המקרר הביתי , המזרים אנרגיה של חם מתוך חלל המקרר אל החדר . מקרר מסוג אחר הוא המזגן המשמש לקרור החדר ביום חם . פעלת המזגן מבססת על עקרון זהה לזה של המקרר הביתי , אבל במזגן החלל שמתוכו שואבים את אנרגית החם הוא החדר כלו , והחם נפלט מחוץ לבית . שיטת פעלתם של המקרר הביתי והמזגן דומה . במנגנון הקרור שלהם מצוי נוזל שטמפרטורת האדוי שלו גבוהה במקצת מטמפרטורת החדר הרגילה . עד לא מכבר השתמשו לצרך זה בנוזל הנקרא " פראון", שהוא תרכבת של כלור , פלואור ופחמן . אולם גז הפראון גורם נזק לשכבת האוזון שבאטמוספרה , ולכן עוברים כיום לשמוש בחמרים אחרים שאינם מזיקים לסביבה . הנוזל הזה מזרם דרך פתח צר לצנורות ששורר בהם לחץ נמוך , העוברים בתוך החלל שרוצים לקרר . הנוזל מתאדה והופך לגז , ואז בולע חם ומקרר את החלל . הגז מזרם באמצעות מפוח אל מדחס הנמצא מחוץ לחלל שיש לקררו ( צדו האחורי החיצוני של המקרר הביתי , או צדו החיצוני של קיר שבו מתקן מזגן ) . המדחס , המפעל באמצעות חשמל , דוחס את הגז וגורם לו להתעבות ולהפך חזרה לנוזל , ופעלה זו פולטת חם אל הסביבה . הנוזל מזרם שוב אל הצנורות שבחלל הקרור , וחוזר חלילה . מכיון שפעלת המדחס של מזגן יוצרת רעש , מעדיפים כיום להשתמש במזגן מפצל , שבו המדחס נמצא מחוץ לחדר , ורק הצנורות שבהם זורם הנוזל מחברים אותו אל חלק המזגן שבתוך החדר . במזגנים משכללים אפשר גם להפך את כוון זרימת הנוזל , כך שהחם יבלע מחוץ לחדר ויפלט לתוכו . באפן זה אפשר להשתמש במזגן גם לחמום הבית בחרף . אנרגיה אש ברזל ופלדה דלק חם וטמפרטורה חשמל נפט קרינה תרמודינמיקה חמור בהמה ממשפחת הסוסיים שבסדרת מפריטי הפרסה . קומתו של החמור קטנה , אך הוא חסון ובעל כח סבילות רב . בדרך כלל צבע גופו אפר , ופסים שחרים עוברים לארך כתפיו וגבו . מוצא החמור מהערוד , שהוא חמור הבר המצוי היום במזרח אפריקה ובעבר היה מצוי גם במזרח התיכון ובאירופה . החמור בית לפני כ - 6,000 שנה , כאלף שנה לפני שבית הסוס . קימים שני טיפוסים עקריים של חמור הבית - הזן הקטן והאפר , שגבהו כ - 80 סנטימטר , והזן הקפריסיני שגבהו יותר ממטר אחד . משערים שהראשונים שביתו אותו היו בני אזור מסופוטמיה ( בני אשור , בבל ושומר הקדומות ) או המצרים . החמור משמש לרכיבה , להובלת משאות ולבצוע עבודות קשות . הוא מסגל לשאת משא במשקל 100 קילוגרם במשך ימים אחדים . הוא משרת את האדם בכל העולם , ובעקר בארצות החמות . החמור מביא תועלת בהרים , משום שהליכתו בשביליהם בטוחה יותר מזו של הסוס והוא מסתפק במזון מועט ופשוט יותר . הוא גם חסון יותר ועמיד בפני מחלות ותנאי מזג אויר קשים . קל להבדיל בין חמור לסוס משום שהחמור קטן יותר ואזניו ארכות , רגליו דקות , רעמתו דלילה יותר ושערות טפש ועקשן כמו חמור החמורים מפרסמים בסבלנותם ובעקשנותם , ובאגדות - גם בטפשותם , אף שלמעשה החמור הוא יצור נבון ובעל מח גדול משל הסוס . העקשנות יחסה לו בשל מנהגו להעצר ולא לזוז ממקומו למרות הבקשות והצלפות השוט . חמורי בר משוטטים ליד מצפה רמון שבנגב . חמור הבר הוא אבי חמור הבית , המשרת את האדם זה יותר מ - 7,000 שנה .

السابق  |  التالي