חטה

صفحة: 16

חטמרת סוג צמחים ממשפחת התלמיתיים הפולל 60 מינים . מיניו נפוצים כעקר באזור הים תיכוני ובאזורים הסמוכים לו . רפם מצטינים פפרחיהם היפים ובעליהם הגדולים . בישראל גדלים בר שמונה מינים של החטמית , מהם ארבעה נדירים . בתרבות מקבלת מאוד החטמית הורדה , ולמולדתה היא סין . זהו צמח דו - שנתי גביה , בעל פרחים גדולים , העריכים בתפרחת גדולה מאוד וארכה מאוד . צבעם לבן , ורד , צהב , ארגמן . בראשית הקיץ בולטת החטמית הזיפנית . חטמית זו היא מין רב - שנתי המצמיח בחרף שושנת עלים ומתוכה עולה באביב עמוד תפרחת שגבהו עד שני מטרים . פרחיה ורדים וגדולים - קטרם מגיע עד 10 סנטימטרים . מין זה שכיח מאוד בארץ באזור הים תיכוני . כן נפוצים בארץ חטמית קרחת - הגדלה בצפון הארץ , ולה גבעול קרח וקלים גזורים וכמעט קרחים , חטמית עין - הפרה - שהיא צמח שרוע על הקרקע , בעל פרחים לבנים , ורדים או מגלגלים , וחטמית הגליל - שגבעוליה קצרים מאוד או שרועים ולעליה אנות . ארבעה ממיני החטמית המצויים בארץ הם נדירים : חטמית זהבה , חטמית מסרטטת , חטמית צהבה , וחטמית מאצבעת . סוג קרוב לחימית הוא נטופית , שפרחיה קטנים יותר . מתוך 12 מיניה הגדלים באזור הים תיכוני מצויים בארץ שלושה מינים . הנטופית הרפואית וכן מיני החטמית היו ידועים כצמחי מרפא . משרה העשויה מצמח זה שמשה תרופה להצטננות , להורדת חם ולהפרשות לחה . מרתח מהשרשים שמש לטפול חיצוני נגד נמק ולהקלת כאבי החטמית הזיפנית , המכונה " ורד הקוצרים"( בתמונה ) , ניכרת בפרחיה ובעליה הגדולים ובגבעולה המגיע לקומת אדם . החטמית פורחת בראשית הקיץ .

السابق  |  التالي