ישראל, עם

صفحة: 52

הגאונים וראשיתה בימי הבינים בספרד , התפתחה במאה ה - 6 ר , עם צמיחת מרכז המקבלים ( בעלי הקבלה המעשית ) בצפת , שבקשו להביא גאלה לעולם ולקרב את קץ הימים . הפעילות הקבלית בצפת הכשירה את הקרקע להקמת התנועה המשיחית של שבתי צבי , שהתחוללה במחצית המאה ה - 17 והתפשטה בקרב רבים מיהודי התפוצות . המוני היהודים האמינו כי שבתי צבי הוא המשיח וכי יביא את הגאלה . רק מעטים פקפקו בכך . שבתי צבי בטל ימי צום מסרתיים ( את צום ט באב , היום שבו נולד ) והפך אותם לימי שמחה , קרא לסגופים ולתפלות לקרוב הקץ , וזכה להערצה נלהבת של המוני היהודים . גם לאחר שהמיר את דתו והיה למסלמי לא פסקו המוני יהודים להאמין בו . אולם התנועה הלכה וגועה בהדרגה , אף שפעלת חסידיו של שבתי צבי נמשכה עוד כמאה שנה . עד היום קימת בטורקיה כת הדונמה המרכבת מחסידי שבתי צבי שהתאסלמו והמקימים בסתר הרבה ממצוות היהדות . העם היהודי בראשית העת החדשה בארצות המזרח מעמדם של היהודים ברחבי האימפריה העות'מאנית ובארצות המסלמיות האחרות נקבע על ידי הקראן - הספר המקדש על האסלאם . המסלמים , שהבחינו בין " מאמינים"ל " לא - מאמינים " , העניקו יחס מיחד ליהודים ולנוצרים , שנחשבו ל " בני חסות " בשל אמונתם בתנ"ך וב " ברית החדשה " . בנוסף למסים ששלמו לשליטים המקומיים , שלמו היהודים בארצות המזרח לשלטונות מס גלגלת . בדרך כלל היה היחס אליהם סובלני , והם זכו להגנת השלטונות . רב היהודים חיו בערים הגדולות בשכונות נפרדות שבהן חיו גם לא - יהודים מעטים . ובנגוד ליהודי אירופה , שהרחקו מהסביבה הזרה במתכון ולעתים קרובות בעל כרחם , חיו יהודי המזרח בצותא מרצונם החפשי ובשל רצון השלטונות להגן עליהם . בכל זאת קמו שליטים מסלמים קנאיים שרדפו את היהודים , אנסו אותם להתאסלם וטפלו עליהם עלילות דם . ידועים במיחד גורלם של יהודי משהד שבפרס שנאלצו להמיר את דתם ולחיות כאנוסים , עלילת דמשק שארעה ב - 1840 , וסבלם של יהודי תימן במאה ה - 19 עקב רדיפות דת קשות . יהודי המזרח חיו במסגרת של קהלה עצמאית , שקבעה בעצמה את מוסדות השפוט והחנוך שלה . מגעיהם עם השלטונות נעשו בתווכו של ראש הקהלה - ה " חכם באשי " ברחבי האימפריה הטורקית , ה " נגיד " במרוקו , ה " קאיד " בתוניסיה ובית - הדין המרכזי בתימן . רבם עסקו במלאכה ובמסחר זעיר , או בחקלאות באזורים המרחקים מהערים הגדולות , ובעבוד התוצרת החקלאית , כגון יין , ששתיתו אסורה על המסלמים . יהודי ארצות המערב בעת החדשה המשבר שחל ביהדות בעקבות כשלונה של תנועת שבתי צבי והמתיחות בקהלות במזרח אירופה הולידו תנועה חדשה - החסידות . תורתו של רבי ישראל בעל שם טוב ( בעש"ט ) , שעקריה התלהבות ודבקות באלוהים והסרת המחצות בין המאמין לאלוהיו , שלהבה את המוני היהודים . החסידות , שהלכה והתפשטה במזרח אירופה , לא התקבלה במאור פנים בחוגי היהדות המסרתית ורבניה , ובראשם " הגאון מוילנא " ( הגר"א ) . הם כנו עצמם " מתנגדים " ולחמו בחסידות בחריפות . החסידות היתה בטוי נוסף לשנוי שחל בחברה היהודית בראשית העת החדשה - התמוטטות הסדר הישן שמקורו בימי הבינים . בגרמניה קמה תנועת ה " השכלה " , שהתפתחה בעקבות התפשטות ההשכלה באירופה . תנועת ה " השכלה " שאפה לקרב את היהודים אל תרבות העמים ולהוציאם מן ההסתגרות בתוך הקהלות . כדי להגשים מטרה זו החלו ראשי המשכילים להפיץ את התרבות הכללית בין היהודים ולחדש את היצירה העברית ברוח התרבות האירופית . אחת ממטרות התנועה היתה בטול החקים המיחדים ליהודים וראיתם כאזרחים שוים לכלל האזרחים במדינה . עליתן של תורות כלכליות , שהחשיבו את המסחר , הביאה לכך שהיהודים נראו בעיני שליטי המדינות כמועילים מבחינה כלכלית . אולם לפי השקפה זו לא כל היהודים היו זכאים לעידוד אלא העשירים בלבד . כך האיצה מדיניות זו את התפוררות החברה היהודית , כשבעל הזכיות הלך והתעשר , ונעדר הזכיות הלך והתרושש . תהליך זה הביא להעמקת המחלקת בקרב הקהלות היהודיות . הרחק מארצם , ללא אדמה משלהם ושווין זכויות מלא , נאלצו היהודים לעסוק בארצות גלותם במלאכות זעירות , בהלוואה בריבית ובמסחר . בתמונה - חייט יהודי בפולין , המאה ה - 18 . דמויותיהם של יהודים באימפריה העות'מאנית במאה ה - 18 .

السابق  |  التالي