|
صفحة: 180
הגדול קרס תחתיו . בסופו של דבר הסתים המאבק נגד הבריטים בהחלטה שקבלה עצרת האמות המאחדות ב - 29 בנובמבר 1947 להקים את מדינת ישראל . בתכנית החלקה של ארץ - ישראל שהתקבלה באמות המאחדות , לא נכללה ירושלים בתחום המדינה היהודית . היא נקבעה כמבלעת בין - לאמית , אף שבירושלים ישבו אז כ - 100,000 יהודים . הערבים הגיבו על החלטת האמות המאחדות בהתקפות עזות על השכונית היהודיית בירושלים . האות לכך היה הסתערות ערבית על המרכז המסחרי של ירושלים , בזיזת המחסנים והעלאתם באש . הקרבות התגברו והלכו , והערבים שמו מצור על ירושלים העברית . שירות של אספקה ומזון שבקשו לעלות לירושלים מהשפלה התקפו ורבים מנוסעיהן נהרגו . הר הצופים נתק מהעיר עצמה ושירה שבה נסעו רופאים ואחיות לבית - החולים " הדסה " שעל ההר , התקפה ועשרות מנוסעיה נהרגו . מצב העיר העברית היה קשה . המזון , המים והתחמשת אזלן והלכו . בעקבות זאת קבל ראש הממשלה הזמנית באותם הימים , דוד בן גריון , החלטה לפרץ את הדרך לירושלים ויהי - מה . כך החל " מבצע נחשון", שבי נכבש פרוזדור נרחב , שאפשר סלילת דרך חדשה לירושלים , הזרים אליה אספקה והבטיח את עמידתה בפני הלגיון הירדני שאים לכבש את העיר . הכחות הישראליים הדלים לא הצליחו להציל את הרבע היהודי בעיר העתיקה . הוא נכבש על ידי הלגיון ו - 340 מתושביו ומגניו נפלו בשבי , עד החזרתם לאחר חדשים רבים . חילי הלגיון הרסו את הרבע היהודי על בתי - הכנסת העתיקים שבו , וחללו את בית - הקברות היהודי בהר הזיתים . בתם מלחמת העצמאות , ב - 1949 , היתה ירושלים שסועה ומחלקת . הירדנים החזיקו בכל העיר העתיקה ובשכונות הערביות שמצפון לה , ואלו היהודים החזיקו ברב העיר החדשה ובהר הצופים , שהכרז כאזור מפרז ורק שירה אחת הרשתה לעלות אליו אחת לשבועים . בבת אחת הפכה העיר ממרכז ארצי לעיר ספר . אבל החלטת ישראל היתה נחושה - העיר תהיה בירת המדינה . משרדי הממשלה והכנסת העברו אליה , הוקמו בה אזורי תעשיה , האוניברסיטה העברית , שבניניה על הר הצופים נשארו מנתקים , הוקמה מחדש בגבעת רם שבחלקה המערבי ; הוקם מוזאון ישראל ; בהר הרצל נטמנו עצמותיו של חוזה המדינה , והוקם משכן הכנסת המפאר . לאחר קום המדינה הוקמה למען העולים הרבים שבאו להתישב בירושלים , שכונה גדולה חדשה - קרית היובל , ולאחריה שכונות נוספות . מכיון שבאותו זמן היתה ירושלים מקפת בגבול משלשת עבריה , ורק צדה המערבי היה פתוח להתרחבות , הלכה העיר והתפשטה בכוון זה . השכנות עם קו הגבול ( שכנה " קו התפר") טמנה בחבה רעות . מדי פעם היו מתרחשות תקריות אש , שבהן נפצעו ונהרגו בני אדם ונגרם נזק לרכוש . ירושלים המאחדת במשך שמונה - עשרה שנה , עד מלחמת ששת הימים , היתה בירת ישראל מחלקת . כשהחלו הקרבות עם המצרים ב - 5 ביוני 1967 הורה המלך חסין , שירושלים המזרחית היתה בשליטתו , לצבא הירדני לתקף את ירושלים הישראלית . צה"ל הגיב במהירות . לאחר הדיפת ההתקפה הירדנית הראשונה , באזור ארמון הנציב שבדרום העיר , הוחשו צנחנים ושריון אל הבירה , ובתוך שלושה ימים - בין 5 ל - 7 ביוני 967 1 - שחררה העיר כלה ואחדה תחת שלטון ישראל . יהודה ושומרון נפלו בידי צה"ל . כך החזר בבת אחת לירושלים מעמדה המרכזי בארץ - ישראל . בסוף חדש יוני 1967 החליטה הכנסת להחיל על מזרח ירושלים את החק , המנהל והמשפט הישראלי . ישראל הבטיחה כי תעניק לתושבי העיר חפש פלחן דתי וגישה חפשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות . שטחים רבים ספחו לירושלים מצד מזרח , צפון ודרום , והעיר הגדילה את שטחה פי שלושה כמעט . עקב כך פקדה את ירושלים הרמטכ"ל יצחק רבין ( מימין ) , שר הביטחון משה דיין ( באמצע ) ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס , נכנסים לירושלים העתיקה לאחר שחרורה במלחמת ששת הימים . שלט של רחוב היהודים ברובע היהודי . במלחמת העצמאות כבשו הירדנים את הרובע היהודי , וכמעט כל בתי - הכנסת והמוסדות היהודיים שהיו בו נהרסו . הרובע שוקם מחורבנו אחרי מלחמת ששת הימים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|