ירושלים

صفحة: 178

הנוצרים מחוץ לחומות גם את המושבה הגרמנית והמושבה האמריקנית , כנסיות ובניני צבור נוספים , ביניהם הכנסיה החבשית ( האתיופית ) ובנין נוטרדם שנבנה על ידי הצרפתים . שכונות ערביות חדשות הוקמו אף הן מחוץ לחומות , במזרח העיר . המקדמות שבהן היו אבו ת'ור , קטמון , ואדי אלג'וז ומוסררה . באותן השנים השתפר גם הקשר בין ירושלים לעולם ירושלים בחזונו של בנימין זאב הרצל את הדברים הבאים כתב הרצל ביומנו , לאחר שבקר בירושלים לפני כמאה שנים : " אם יבוא יום וירושלים לנו תהיה ... יהיה מעשי הראשון לטהרך , עירי ירושלים . כל אשר לא קדוש הוא אצוה לפנות . את השכונים אבנה מחוץ לעיר ... את החרבות שאין בהן קדשה - אשרף באש ואת בתי המסחר אעתיק למקום אחר . ואחר כך נקים מסביב למקומות הקדושים - בשמרנו ככל האפשר על סגנון הבניה העתיק - עיר חדשה , מרוחת , שופעת אויר ואור שמש". " את העיר העתיקה על מקדשיה הייתי נוצר כקפסה יקרה . כל מלאכה ועסק , כל משא וממכר , הייתי מוציא מתופה , ורק בתי תפלה ומוסדות החסד מקומם הוא בפנים החומות . רכסי ההרים מסביב לעיר יעטו ירק עצים ... ובתוכם תשכן לה ירושלים ... כל הקדוש לנו ישמר בתוך החומות העתיקות וכל החדש - ישתרע למרחקים מסביב לה". הרחב . ב - 1869 נסלל הכביש בין ירושלים ליפו , וכעשרים שנה אחרי כן ( ב - 1892 ) הונחה מסלת הברזל בין שתי הערים . בסוף המאה ה - 19 כבר הגיע מספר התושבים בירושלים לכ - 45,000 מהם כ - 7,000 מסלמים וכ - 28,000 יהודים . בשנת 1898 בקר בירושלים הקיסר הגרמני האחרון , וילהלם ה - 2 , וכאן נפגש עמו תאודור הרצל , מיסד התנועה הציונית . ירושלים בתקופת המנדט במאה ה - 20 גדל הישוב היהודי בירושלים בקצב מהיר . בראשית המאה הוקמו בה שכונות חדשות , מוסדות שונים , בתי - ספר ובתי - חולים . ב - 1906 נוסד בית - הספר למלאכת האמנות " בצלאל". מספר תושבי העיר ערב מלחמת העולם הראשונה הגיע לכ - 80,000 , מהם כ - 45,000 יהודים . הקדום הכלכלי ורבוי התושבים בעיר נבלם עם פרץ מלחמת העולם הראשונה ב - 1914 . עולי הרגל הפסיקו לבוא , התרומות מחוץ לארץ חדלו להגיע , יבוא המזון פסק , ורעב ומחלות גרמו למותם ולעזיבתם של תושבים רבים - וכל זאת תחת השלטון הטורקי שהכביד את ידו , עשק וגזל ללא רחמים . לא יפלא אפוא שכאשר נכבשה ירושלים על ידי צבא הגנרל הבריטי אלנבי , ראו בהם הכל מצילים ומושיעים . ואכן , השלטון הבריטי הביא עמו רוח חדשה . ירושלים הפכה שוב לעיר הבירה של ארץ - ישראל ולמרכז השלטון המנדטורי . תנופת הבניה בעיר התחדשה והחלה בניה של שכונות יהודיית חדשות , וביניהן רחביה , הקרובה למרכז העיר החדשה , בית הכרם הרחק במערב , תלפיות בדרום ומקור חיים בעמק רפאים . מספר תושבי העיר גדל והלך מחדש , וב - 1922 נמנו בה כ - 62,000 תושבים , מהם כ - 40,000 טחנת הקמח נישאת מעל בתיה אדומי הרעפים של שכונת ימין משה , השכונה היהודית הראשונה שהוקמה מחוץ לחומות ירושלים ביוזמת הנדבן משה מונטיפיורי . השכונה נועדה לפתור את בעיית הצפיפות הקשה והתברואה הלקויה שהציקו ליושבי השכונות היהודים בתוך החומות ,

السابق  |  التالي