ירושלים

صفحة: 177

אירופה , כי אזור זה נמצא על דרך המסחר החשובה שנפתחה בין בריטניה להדו . עקב כך הן החלו לנסות ולהשיג עמדה של השפעה בארץ - ישראל . בתחלה הן נסו לרכש השפעה באמצעות אנשי דת נוצרים שנשלחו לארץ ויסדו בה מנזרים וכנסיות שבצדן קהלות של מאמינים . אחר כך ( במיחד לאחר כבוש הארץ בידי אבראהים פחה ) הן פתחו קונסוליות שדאגו לשלום אזרחיהן בארץ . בשנת 1831 כבשף צבאות אבראהים פחה ממצרים את ארץ - ישראל . ( אבראהים פחה היה בנו של שליט מצרים מחמד עלי , שמרד בסלטאן הטורקי . ) השלטון החדש היה נאור הרבה יותר מהשלטון הטורקי . הוא הוציא צו לבטול חובות ישנים ( פירמן ) , אפשר ליהודים האשכנזים לשוב ולהתישב בירושלים , והתיר לשפץ בה ארבעה בתי - כנסת . ישוב זה נשאר גם לאחר שהטורקים גרשו את אבראהים פחה ב - 1840 . כדי לזכות בתמיכת היהודים , הוצא בקושטא , בירת הממלכה העות'מאנית , צו שהתיר ליהודי ארץ - ישראל למנות רב ראשי , חכם באשי , והבטיחם מפני פגיעה שרירותית של פקידים . רב היהודים בעיר הוסיפו להתקים , כבעבר , על " חלקה": כספי תרומית שנאספו ברחבי העולם היהודי והעברו לירושלים . ברבות השנים החלו להופיע בקרב היהודים גם בעלי מלאכה ובעלי מקצועות אחרים . פעילותן של הכנסיות הנוצריות , הקונסוליות של מדינות אירופה והקהלות האשכנזיות והספרדיות בעיר , הביאה באותן שנים להתפתחות מוסדות חנוך מסרתיים ( " חדר", תלמוד תורה וישיבה ) וחדשים ( למשל , בית - ספר " למל") ושרותי בריאות ( בית - חולים " משגב לדך") ועזרה הדדית . הוקמו שרותי דאר והתרחבו המסחר והמלאכה . בית - הדפוס של ישראל בק עבר מצפת לירושלים עוד ב - 1873 , ונדפסו בו ספרים ועתונים עבריים , ומשפחת ולרו פתחה בה בנק ראשון ב - 1848 . בעיר הוקמו ושפצו בתים , כנסיות , מסגדים ובתי - כנסת . שקומו של בית - כנסת ה " חרבה", לדגמה , הסתים ב - 1864 , וב - 1865 נחנך בית - הכנסת " תפארת ישראל"( שניהם נהרסו במלחמת העצמאות ) . בנינה של ירושלים החדשה החל במחצית השניה של המאה ה - 19 , בד בבד עם התגברות ההתענינות העולמית והיהודית בה . הצפיפות הנוראה ששררה בעיר העתיקה ישכר הדירה הגבוה הביאו לכך , שלמרות החשש מפני שודדים וגנבים , החלו לקום שכונות חדשות מחוץ לחומות . השכונות היהודיות קמו ממערב לעיר העתיקה . השכונה הראשונה היתה משכנות שאננים ( 1860 ) . היא הוקמה ביזמתו של הנדבן היהודי האנגלי משה מונטפיורי , שאף דאג לפרנסתם של התושבים והקים למענם טחנת רוח . מקור הכסף לרכישת הקרקע היה עזבונו של יהודי אמריקני , יהודה טורא , שבקש לעזר לתושבי ירושלים . שמה של השכונה מבסס על הפסוק " וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחות שאננים"( ישעיהו לב יח ) . אחרי משכנות שאננים הוקמו השכונות מחנה ישראל ( 1868 ) , נחלת שבעה ( 1869 ) - שנקראה על - שם שבעת מיסדיה , מאה שערים ( 1874 ) , מזכרת משה ואהל משה ( 1883 ) , ימין משה ( 1892 ) . שלוש שכונות אלה נקראו על - שמו של משה מונטפיורי . עד סוף המאה ה - 19 כבר היו במערב העיר עשרות שכונות יהודיות . עד הקמתן נהגו לנעל את שערי העיר העתיקה בלילות מטעמי בטחון , ומאז חדלו . בשנה שבה נבנתה השכונה משכנות שאננים , החלו הרוסים לבנות מחוץ לחומות העיר העתיקה : הם בנו בית - חולים , כנסיה ואכסניה לעולי רגל נוצרים שהגיעו מרוסיה לארץ הקדש ב " מגרש הרוסים". עד סוף המאה ה - 19 הקימו " מגרש הרוסים " כולל את הכנסייה הרוסית הבולטת בכיפותיה , מנזר ואכסניה לעולי רגל רוסים , שנהגו לפקוד את ירושלים בהמוניהם עד למלחמת העולם הראשונה . המתחם הוקם על ידי הכנסייה הרוסית בשנת 1860 . היום שוכנים בו מטה המשטרה , בית - משפט שלום ומוזיאון אסירי המחתרות .

السابق  |  التالي