ימי הבינים

صفحة: 124

שנויים מפליגים בחברה האירופית ) היו מרחיקות לכת הן מן הצד הכלכלי - מדיני והן מן הצד הרוחני . על כן גורסים החוקרים , שיש לכנות תקופה זו בשם ימי הבינים המאחרים . כחם של הקיסרים ב " קיסרות הרומית הקדושה " הלך ונחלש באותה עת עקב המאבק הבלתי פוסק באפיפיורים , בערי - המדינה האיטלקיות ובנסיכים הגרמניים . לעמת זאת החל לעלות כחם של מלכי צרפת , ספרד , אנגליה וסקנדינביה , שהצליחו לפתח שלטון מרכזי בעל סמכות . מבחינה כלכלית היתה זו תקופה של גדול אכלוסין , הרחבה נכרת של השטחים המעבדים ( בין השאר הודות לשמוש בסוס כבהמת עבודה עקרית ) , ועליתו של מעמד סוחרים עשיר וחזק בארצות השפלה ובאיטליה . העבדות נעלמה כמעט כליל , אם כי האכרים הצמיתים בימי הבינים דמו מבחינות רבות לעבדים . המסחר בסחורות המזרח , שהיה להן בקוש רב ( תבלינים , בדים , חפצי עור ) הביא לערי איטליה בעלות הציים המפתחים עשר עצום . ונציה היתה למעצמה ; ג'נובה , מילנו ופירנצה היו למרכזים מדיניים חשובים באיטליה , וכן למרכזי מדע ואמנות . תהליכים ממשכים של צבירת ידע ונסיון הביאו בכנפיהם שנויים טכנולוגיים חשובים , תמורות בשיטות העבוד החקלאי וחלקת עבודה גוברת , שהולידה מעמד של אמנים ובעלי - מלאכה ממחים . חיי תרבות ואמנות במאות ה - 12 - ה - 13 החלו להופיע דברי ספרות ושירה בלשונות המדברות ולא בלטינית . אבירי צרפת וגרמניה היו הראשונים שיצרו בארצותיהם ספרות חלונית ( לא דתית ) בלשונותיהם , וזו החלה דוחקת את רגליה של הספרות הלטינית - כנסיתית . לאחר זמן קצר החלו להכתב ספורים ושירים גם באיטלקית , ספרדית ואנגלית . הסופרים הבולטים של התקופה היו האיטלקי דנטה אליגירי ( 1265 - 1321 ) והאנגלי ג'פרי צ'וסר ( 1340 - 1400 ) . דנטה כתב את " הקומדיה האלוהית", שבטאה את העולם הרוחני של ימי הבינים . הלשון האיטלקית שבה נכתבה היצירה היתה לשפה הספרותית המקבלת . צ'וסר כתב שירה באנגלית וחבר בניב אנגלי - מקומי את " ספורי קנטרברי", המתארים את חיי היום - יום בזמנו . שתי היצירות תרגמו לעברית . בתקופה זו החלה מתגבשת בכנסיה הקתולית השקפה חדשה , שאחדה בתוכה את הגישה המסרתית עם הלמוד המחדש של כתבי אריסטו . היצירה החשובה ביותר בתחום זה היתה של תומס אקוינס ( 1224 - 1274 ) אשר בקש לנסח תורה שתאחד בתוכה הן הגיון והן אמונה באל . הוגה חשוב היה גם האנגלי רוג'ר ביקון ( 1214 - 1291 ) אשר טען , כי התבוננות ונסוי , ולא מחשבה בלבד , הן הדרך להשגת דעת . הצעותיו אלה , שלא זכו לתשומת - לב רבה בתקופתו , יכולות להחשב כראשיתו של המדע המודרני . ואכן , היתה זו גם תקופת התפתחות מזרזת של האוניברסיטאות . בין המאות ה - 2 1 - ה - 15 שלט באמנות הסגנון הגותי , שמצא את בטויו בציור ובפסול , אך בעקר באדריכלות . אפיניות לו הקתדרלות ההדורות , הבולטות במגדליהן הצרים והגבוהים ובעטוריהן המסגננים . יפין הרב מעורר התפעלות עד היום . בימי הבינים התפתחה גם המוסיקה , הן הכנסיתית והן החלונית - עממית . אפינית לה הזמרה החד - קולית בלווי כלי נגינה , המצטינת בלחניה היפים . באיטליה נוסדו באותה תקופה מקהלות רבות , ששרו בכנסיות ושירתן לותה בצרופי כלים , אשר תשומת - לב רבה הקדשה לפתוחם . באותה עת גם הוחל ברשום תוי נגינה . התפתחות הכלכלה והחברה במאה ה - 14 סבלה אירופה מן " המגפה השחרה"- מחלת דבר , אשר גרמה קטל רב ובאזורים אחדים הביאה למותה של יותר ממחצית האכלוסיה . בצרפת ובאנגליה פרצו מרידות של אכרים , שידם לא השיגה לרכש חלקות אדמה . חשיבותן של הערים הלכה וגדלה ובעקר התפתחו ערי צרפת , אנגליה , ספרד , גרמניה וארצות השפלה . חשיבות מיחדת היתה ל " ברית ההנזה", ברית של ערי מסחר , בעקר לחופי הים הבלטי והים הצפוני . בכל הארצות הללו הלך משק הממון ( משק שבו משתמשים בכסף כאמצעי לתשלום ולצבירת נכסים ) ודחק את משק החליפין הטבעי ( משק שבו מחליפים סחורה בסחורה ולקרקע נודעת החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר ) . התפתחות המסחר הביאה לשליטים הכנסות גדולות בתשלומי מכס ומסים . הם יכלו לשלם משכורות לחילים ולא נזקקו עוד לאבירים . גבר כחם של המלכים , ויחד עמם עלו גם הסוחרים ואנשי העיר , שכנו בורגנים ( בורג - עיר מבצר ) . מתוך כך התגבשו במאות ה - 12 וה - 13 אספות של באי - כח האצילים , הכמורה והערים , שהמלכים היו נועצים בהם בעניני מלחמה , תחקה ומסים . במאה ה - 13 החל קורם עור וגידים הפרלמנט ( בית - המחוקקים ) האנגלי , שהיה למן המאה ה - 14 למוסד של קבע . יחד עם עלית כחו של המלך , נולדו גם הכחות והמוסדות החברתיים , שעתידים מאחר יותר להגביל את סמכיותיו . מעמד האפיפיורות , שהיה בשיא כחו במאה ה - 13 , החל להתערער במאה ה - 14 , עם הגליתה של זו לאויניון העיר העתיקה של קרקסון , המוקפת בחומה כפולה ובה מבצרים מן המרשימים באירופה , אופיינית לערים בימי הביניים . החומה נבנתה על ידי מלך צרפת לואי ה - 9 במאה ה - 13 .

السابق  |  التالي