ילדות

صفحة: 107

התפיסה שילדים הם בעלי ישות , התענינות וצרכים יחודיים משלהם החלה רווחת באירופה במאה ה - 19 . אנשי מוסר ומחנכים ראו בילד יצור הזקוק לחנוך , לאמון ולעצוב גופני , ולהדרכה שכלית ומוסרית . אולם חנוך והכונה אלה התבטאו במשמעת נקשה למן הגיל הרך ביותר . יחס זה כלל הפחדה , הלקאה והשפלה כדי לשבר את הרצון העצמי של הילד ולהכניעו . החנוך נועד לחשל את אפיו של הילד . ההשקפה באירופה , ובעקר בגרמניה , היתה ש " ילדים צריכים להראות אך לא להשמע". כיום המשגים " ילד"ו " ילדות " מובנים מאליהם , והתקופה שופעת ארועים , אבזרים , ספרות מיחדת , שיטות למוד וחנוך ועוד - המכונים כלם לדאגה לילד , לצרכיו ולרוחתו . החל במאה ה - 19 נקבעו חקים שנועדו להבטיח לילד חנוך , טפול , כלכלה וסעד והגנה מפני התאכזרות , נצול ועשק . בישראל , למשל , אוסר החק להעביד ילד שלא מלאו לו חמש - עשרה שנה , חוץ מבמקרים אחדים כמו השתתפות במופע אמנותי . אולם לא בכל הארצות קימים שרותי רוחה וחקים נאורים להגנת הילד . ברב הארצות באסיה , באפריקה ובאמריקה הדרומית ישנם ילדים מזנחים , רעבים ומנצלים . לעזרת הילדים האלה בא ארגון האמות המאחדות ( או"ם ) , שהקים ב - 1945 את אוניצ"ף - הקרן העולמית לשעת חרום למען הילד . הילד ביהדות ובישראל לפי ההלכה היהודית , ילד שמלאו לו שלוש - עשרה שנה וילדה שמלאו לה שתים - עשרה שנה , נחשבים לבוגרים . באגדה היהודית מתארת הילדות כתקופה יפה ורבת קסם . נאמר עליה שזו התקופה המתאימה ביותר ללמודים , שכן הילד דומה ל " עסה שהיא נלושה בחמין"( כלומר , בצק שקל ללוש ולעצב אותו ) ונמשל " לדיו הכתובה על ניר חדש". מבחינת החק הנוהג בישראל ילד שעדין לא מלאו לו שמונה - עשרה שנה נחשב קטין ואין הוא רשאי לעשות פעלה בעלת תקף משפטי בלא הסכמתם של הוריו , או של האפוטרופוס שמנה לו . עד גיל שתים - עשרה אין הילד נחשב בר ענשין ואינו נושא באחריות פלילית . אך הוא נושא באחריות אזרחית , כמו למשל כשהוא גורם נזק לרכוש של אדם אחר . אולם בשום מקרה אין דנים ילד עד גיל שתים - עשרה למאסר . גם אחרי גיל זה אין לדון נערה או נער למאסר אם קימת אפשרות לטפל בו כראוי בצורה אחרת , למשל להטיל עליו קנס , להעבירו להשגחת קצין מבחן או לבית - ספר לתקון עברינים צעירים . הילדים כנושא באמנות תאורי ילדים הם מן הנושאים האהובים והמקבלים באמנות לסוגיה . האמנים בכל הזמנים נסו לבטא את ההבעות המיחדות לילד , את התם והחן המיחדים לו . המצרים הקדמונים , היונים , הרומאים , האמנים הגדולים בתקופת הרנסנס באירופה , הצירים הגדולים רמברנדט , רובנס , ברויגל , מוריליו , קולביץ , פיקסו , וכן אמנים ישראלים רבים - כלם הרבו לפסל וליצר דמיות של ילדים . בספרות תופסים הילדים והילדות מקום נכבד בכל הלשונות , התקופות והתרביות , ויש שנטו לתאר את הילדות כתקופה של אשר , תמימות רבה ושמחה , אולם בספרות המודרנית היא מצגת גם על בעיותיה וקשייה . בימינו הילדים אינם רק נושא באמנות אלא גם קהל יעד שלה . המוני ספרים מאירים וצבעוניים יוצאים מדי שנה בעולם , המיעדים לילדים . גם משחקים , משחקי מחשב , בגדים וצעצועים הפכו לשוק ענק שהילד עומד במרכזו וכל כונתו היא להנות אותו . אמוץ אפוטרופוס בית - ספר גן ילדים הורמונים התבגרות זכיות האדם זכיות הילד חשיבה למידה נוין וחנוך מיני פיז'ה , ז'ן פסיכולוגיה פרויד , זיגמונד בשל התום , הרעננות , היופי והחן של הילדים , מרבים האומנים לציירם . בתמונה - ילדי בית המלוכה הספרדי בציור מאת דייגו ולסקז

السابق  |  التالي