|
صفحة: 57
האדריאטי , היא המוצא היחיד של סרביה , המקפת יבשה מכל עבריה , אל הים . סרביה עצמה נחלקת לשלושה חלקים : סרביה גופא , חבל קוסובו בדרום , שגובל באלבניה ורב תושביו אלבנים , וחבל וויוודינה בצפון , שגובל בהונגריה וכשליש מתושביו הם הונגרים . לשני החבלים האלה היתה שנים רבות אוטונומיה בתוך סרביה , אך זו בטלה ב - 1993 . האלבנים בקוסובו שואפים להפרד מיוגוסלויה ולהסתפח לאלבניה השכנהי או להיות מדינה עצמאית . יש מהם המוכנים להסתפק באוטונומיה בתוך יוגוסלויה . אלה הם חלקיה של יוגוסלויה החדשה : שם השטח בקמ"ר התושבים הבירה סרביה גופא 55,968 5,823,000 בלגרד קוסובו 10,887 1,955,000 פרישטינה וויוודינה 21,506 2,013,000 נובי סד מונטנגרו 13,812 615,000 פודגוריצה סרביה הררית בדרומה , ואלו בצפון משתרעת שפלה גדולה שחוצים אותה הדנובה ושלושה מיובליו הגדולים , הסוה , הדרוה והטיסה , הזורמים בכוון כללי מצפון - מערב לדרום - מזרח . יובל רביעי של הדנובה , המורבה , חוצה את הרי יוגוסלויה מדרום לצפון . הנקדה הגבוהה ביותר בסרביה ( 2,656 מטר ) נמצאת במפגש הגבולות בין סרביה , מונטנגרו ואלבניה . אחת הבעיות החמורות של יוגוסלויה ה " ישנה " היתה הרבגוניות הדתית והלשונית של אכלוסיתה . בעיה זו קימת גם ביוגוסלויה ה " חדשה", כי הסרבים , העם הגדול ביותר במדינה , והמונטנגרים , הקרובים להם במוצאם ודתם ( הכנסיה הנוצרית האורתודוקסית ) , הם רק כ - 70 אחוזים מהאכלוסיה . השאר רבם אלבנים ומקצתם הונגרים . אבל האלבנים , המסלמים בדתם , מרכזים כמעט כלם בקוסובו , ונמצא אפוא שאכלוסית יוגוסלויה לבדה , ללא קוסובו , היא כמעט כלה סרבית . שפתם של הסרבים דומה ביותר לשפתם של הקרואטים והיא קרויה סרבו - קרואטית , אך בסרביה היא נכתבת באותיות קריליות ( כמו הרוסית ) , ואלו בקרואטיה - באותיות לטיניות . עריה הראשיות של יוגוסלויה הן הבירה בלגרד ( 1.1 מיליון תושבים ) , בירת וויוודינה , נובי סד ( 170,000 תושבים ) וניש ( 160,000 תושבים ) . התפרקותה של יוגוסלויה ה " ישנה " בראשית שנות ה - 90 פגעה פגיעה קשה ביותר בכלכלת יוגוסלויה ה " חדשה", שנאלצה להערך הערכות כלכלית מחדשת . הכבדה נוספת היתה החרם הכלכלי שהטיל ארגון האמות המאחדות על יוגוסלויה במאי 1992 בגלל תמיכתה במעוט הסרבי בבוסניה , הלוחם בבוסנים שם . באמצע שנות ה - 90 שרר במדינה מצב כלכלי קשה . הן בחקלאות והן בתעשיה פחת היצור בעשרות אחוזים , וסחר החוץ צמצם מאוד . היסטוריה הסרבים הגיעו לאזור במאה ה - 7 לספירה מהרי הקרפטים בצפון והתישבו בחלקיו הדרומיים , ההרריים . הם המליכו עליהם מלכים , אם כי להלכה היו כפופים לממלכת ביזנטיון . הם היו מחלקים לשבטים רבים ולמדינות קטנות , עד שאחדו במאה ה - 12 על ידי המלך סטפן נמניה . ממלכתו היתה קטנה מסרביה של היום , כי חלקה הצפוני היה שיך להונגריה . גדול מלכיה של סרביה בימי הבינים , סטפן דושן , שמלך במחצית הראשונה של המאה ה - 14 , הצליח להרחיב את גבולות ממלכתו בנצלו את הסכסוכים הפנימיים בתוך ביזנטיון , אך בינתים פלשו לאזור הטורקים . ב - 1389 נערך קרב קוסובו , ששנה לחלוטין את כל גורל האזור . בקרב זה נסה הנסיך לזר הסרבי , שפקד על צבא משתף של סרבים , בוסנים , אלבנים וולכים , לבלם את התקדמותו של הסלטאן מורד הראשון . מורד אמנם נרצח בקרב זה , אך בנו נטל את הפקוד תחתיו והביס את הצבא הנוצרי . מאז היתה ממלכת סרביה כפופה לעות'מאנים במשך כמה מאות שנים . ב - 1499 כבשו הטורקים גם את זטה , כפי שנקראה אז מונטנגרו . העיר ספליט , השוכנת על חוף הים האדריאטי , היתה אחת מערי הנמל החשובות ביוגוסלביה , ושימשה גם כמרכז קיט ותיירות .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|