|
صفحة: 41
תנאים אקולוגיים יחודיים , שהביאו לפתוחו של עולם חי וצומח עשיר ומגון . בין העופות החיים במדבר יהודה מצויים דורסים המקננים במצוקי הקניונים , כגון עיט נצי , עיט סלעים , נשר , רחם ובז צוקים . מבין צפורי השיר בולטים עורב קצר - זנב , טריסטרמית , שחר זנב וסלעיות , צופית , בלבול וזנבן . מבין הזוחלים מצויים באזור הנחשים הארסיים אפעה ושרף עין גדי ( צפעון שחר ) . בין היונקים - יעל , שפן הסלעים , צבוע , זאב , תן , שועל מצוי , שועל צוקים ונמרים , שאכלוסיתם החלה להצטמצם במהירות מאז סוף שנות ה - 80 . אקלימו החם של האזור מאפשר את קיומם של עשרות מיני צמחים שמוצאם טרופי . אלה הם כנראה שרידים של אקלים חם וגשום יותר ששרר בארץ לפני עשרות אלפי שנים . עם הצמחים האלה נמנים עצים ושיחים כמו זקום מצרי , מורינגה רתמית , סיסם הודי , סלודורה פרסית , מרואה עבת עלים , ערף המדבר , שטה סלילנית ושיזף מצוי . בשל ערכי הטבע והנוף הרבים המצויים במדבר יהודה , הכרזו שטחים גדולים שלו כשמורות טבע , המאפשרות דו - קיום של בעלי - חיים ומטילים . השמורה המושכת את מספר המבקרים הרב ביותר היא שמורת עין גדי , שבה מעינות אחדים ( מעין דוד , מעין ערוגות ומעין עין גדי ) המפכים כל השנה ומרכזים סביבם מגון גדול של בעלי - חיים וצמחים . השמורה סגורה לקהל בשעות הערב והלילה , וכך יכולים בעלי - החיים לשוטט בשמורה באין מפריע . איסיים אלכסנדר ארץ - ישראל - פני הארץ הרודיון יהודה , הרי יהודה , שפלה ים המלח יעל יריחו מגלות הגנוזות מערות מדבר יהודה נוצדה נורד הגדול נמר נשר סדום עבדת עיט עין - גדי שמורת טבע תקופה הכלקוליתית תקופת בית שני יהודה , ממלכת הדרומית בשתי הממלכות שארץ - ישראל נחלקה ביניהן אחרי מות שלמה , בעקבות מרד שבטי הצפון בהנהגתו של ירבעם בן נבט נגד רחבעם בן שלמה . בתחומה של ממלכת יהודה נכלל חלק הארץ שמדרום לבית אל , כלומר חלק מנחלת בנימין וכל השטחים של נחלות יהודה ושמעון . שושלת מלוכה אחת , בית דוד , מלכה ביהודה כל שבע שנות קיומה , וירושלים היתה בירתה . חיי הדת התפתחו בה והתרכזו סביב בית - המקדש שנבנה בה . ממלכת יהודה בימי הבית הראשון תולדותיה של ממלכת יהודה מספרות בספרים מלכים א ו - ב , ובדברי הימים ב ובספרי הנביאים שחיו ופעלו בה . בימי מלכי יהודה הראשונים - רחבעם , אביה ואסא - נסו מלכי ישראל לכבש ממנה שטחים . אולם עוד בימי מלכותם של אסא ( 908 - 867 לפני הספירה ) ובנו יהושפט ( 867 - 846 לפני הספירה ) היו השתים בעלות ברית , ויהואחז בן יהושפט נשא לאשה את עתליה בת מלך ישראל . באותם הימים נסו ישראל ויהודה להלחם באויב משתף - ארם . הקשרים בין שתי הממלכות נתקו לאחר שעתליה בקשה להנהיג ביהודה מסרת דתית נכרית , והרגה את כל בני משפחת המלוכה . המלכים אסא ויהושפט הנהיגו בממלכה סדרים בתחומי המשפט , המנהל והדת , בצרו אותה ואף כבשו שטחים והתפשטו לעבר אדום השכנה . בימי המלך עזיהו ( מלך בשנים 769 - 733 לפני הספירה ) הגיעה הממלכה לשיא גדלתה וגבולותיה הגיעו עד אילת . ממלכת יהודה היתה סגורה , ללא מוצא לים , ושטחה רק כשליש משטח ממלכת ישראל . אולם היא היתה מערבת במדה רבה ביריבות בין המעצמות הגדולות של האזור באותם הימים - מצרים , אשור ובבל . עוד בימי רחבעם העלתה מס למצרים , ובימי חזקיה ( 727 - 698 לפני הספירה ) , כאשר צבא אשור צר על שומרון בירת ממלכת ישראל וכבש אותה , הצטרף חזקיהו לברית נגד אשור , שגם מצרים היתה שתפה בה . סנחריב , שר הצבא האשורי , הגיע עד חומות ירושלים ( ב - 701 לפני הספירה ) ונסוג לפתע . תקופת מלכותו של חזקיה היתה תקופה של התעוררות דתית , שחזרה והתחדשה בימי מלכותו של יאשיהו ( 639 - 609 לפני הספירה ) , כאשר מצאו ספר תורה במקדש . גם יאשיהו היה מערב במאבק בין המעצמות באזור . הוא נהרג בקרב מגדווגד פרעה נכה מלך מצרים , שיצא לעזר לאשור במלחמתה נגד הממלכה העולה בבל . אשור לא נצלה . היא ממלכות ישראל ויהודה באמצע המאה ה - 8 לפני הספירה . ביהודה מלך עוזיהו בן אמציה ובישראל - ירבעם בן יהואש ( ירבעם ה - 2 ) . בתקופה זו הגיעו שתי הממלכות לשיא פריחתן . ירידתן החלה עם חידוש מסעות הכיבוש של תגלת פלאסר ה - 3 , מלך אשור , באיזור .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|