صفحة: 170

המהירות של כל חלקיק חמר . בתורת הקונטים , לעמת זאת , אי אפשר לעולם לדעת בדיוק מחלט גם את מקומו וגם את מהירותו של חלקיק כלשהו ברגע נתון . אם יודעים את מקומו המדיק של החלקיק , אי אפשר לדעת בדיוק באיזו מהירות הוא נע . ולעמת זאת , אם יודעים בדיוק את המהירות , אי אפשר לדעת בדיוק היכן החלקיק נמצא . הקשר המתמטי הקובע את אי - היכלת הזו לדעת בדיוק גם את המקום וגם את המהירות נקרא " יחס אי - הודאות " או " עקרון אי - הודאות " , והפיסיקאי הגרמני ורנר היזנברג גלה אותו בשנת 1927 . יחס דומה קים גם בין האנרגיה לבין הזמן שבו מתרחש תהליך פיסיקלי כלשהו . אם יודעים במדיק מתי ארע התהליך , לא יכולים לדעת בדיוק כמה אנרגיה היתה מערבת בו , ולהפך : אם האנרגיה ידועה בדיוק , הזמן המדיק אינו ידוע . מדת אי - הדיוק שקובעים יחסי אי - הודאות של תורת הקונטים היא קטנה מאוד . כאשר אנו מתבוננים בגופים גדולים כמו אלה המצויים סביבנו , איננו חשים בהשפעתה , ולכן נדמה לנו , למשל , שאפשר לדעת בדיוק מחלט גם את המקום וגם את המהירות של מכונית נוסעת . אולם בשביל עצם קטן כמו האלקטרון , מדת אי - הדיוק הזו היא משמעותית , ויש להתחשב בהשפעתה . חלקיק או גל למרות שהיא כוללת את יחסי אי - הודאות , תורת הקונטים היא תורה מדיקת ביותר : התחזיות שלה נבחנו בנסויים רבים , ועד כה תמיד נמצאו נכונות . לתורת הקונטים יש גם ישומים מעשיים חשובים , כמו למשל הליזר והטרנזיסטור . אולם אף על פי שהפיסיקאים מרבים להשתמש בתורת הקונטים בחקירות רבות ושונות , אין הם בטוחים עדין שהם מבינים אותה . בנסויים רבים האור מתנהג כאלו היה גל , ולמרות זאת תורת הקונטים מתיחסת אליו לפעמים כאלו היה זרם של חלקיקים . אף שהאלקטרון הוא חלקיק , תורת הקונטים מתארת את תנועתו סביב גרעין האטום כאלו היה גל . מכאן שבתורת הקונטים , דבר אחד יכול להתנהג לפעמים כגל ולפעמים כחלקיק , והפיסיקאים מתקשים להבין כיצד דבר כזה אפשרי . בעיה זו נקראת בשם " הדואליות ( השניות ) של חלקיק וגל " . אולם אין היא מפריעה לפיסיקאים בעבודתם , משום שבאפן מעשי הם יודעים היטב מתי יש להתיחס לאור או לאלקטרון כחלקיק ומתי כגל . אור אטום אינשטין , אלברט בור , נילס היזנברג , ורנר חלקיקים יסודיים טרנזיסטור כוכבי לכת ליזר נופץ הגדול נפטון , איזק על - מוליכות פוטון פלנק , מקס רדיואקטיביות שרדינגר , ארוין קונסטנטינוס הגדול קיסר רומי משנת 306 לספירה . הצליח אחרי מאבק פנימי להשתלט על הקיסרות . הוא הרחיב את תחום שלטונו במזרח , אחד מחדש את הקיסרות , והעתיק את בירתה מרומא לביזנטיון , ושמה החלף לקונסטנטינופול . אף שלא התנצר בעצמו נתן עדיפות לכנסיה הנוצרית ברחבי הממלכה ואף התערב בעניניה . חי בשנים 270 - 337 . אביו , קונסטנטיוס נלורוס , היה אחד מקיסרי רומי . באותה תקופה נחלק השלטון בקיסרות בין ארבעה שליטים , כששני השליטים העליונים מכנים " אוגוסטוס " ושני יורשיהם לעתיד קרויים " קיסר " . אחרי מות קונסטנטיוס האב נאבק קונסטנטינוס בנו על השלטון . בקרבות שנטשו בין השנים 306 - 312 הוא הצליח לבסס את שלטון היחיד שלו בחלקה המערבי של הקיסרות . בשנת 312 כבש את צפון איטליה וצעד לעבר רומא . בשנת 313 פרסם קונסטנטינוס , יחד עם ליקיניוס ה " אוגוסטוס " שליט המזרח , את " האדיקט של מילנו " . בפסק הלכה או צו מלכותי זה התרה לראשונה פעלתה של הכנסיה הנוצרית ברחבי הקיסרות ונתנה לה העדפה על פני הדתות האחרות . קונסטנטינוס עצמו לא התנצר ואף נשא בתאר " הכוהן הגדול " של הדת הרומית האלילית , אך במרוצת הזמן היה למעין שליט עליון של הכנסיה , עודד את פעילותה והתערב במחלוקות שהתגלעו בתוכה . בשנת 314 הסתכסכו שני שליטי הקיסרות - קונסטנטינוס מן המערב וליקיניוס מן המזרח - וקונסטנטינוס החל להרחיב את תחום שלטונו במזרח . המאבק ביניהם לבש לימים אפי דתי , כאשר ליקיניוס נסה לעכב את התפשטות הנצרות בתחומי שלטונו . קונסטנטינוס גיס למלחמה ביריבו את ראשי הכנסיה וליקיניוס הכריז לעמתו , כי הוא נאבק על הגנת המסרת הרומית הקדומה . בשנת 324 פלש קונסטנטינוס כונה - הגדול - משום שהשכיל לאחד את כל חלקי האימפריה הרומית רחבת הידיים . אולם שמו נודע בעיקר כמי שהעניק חופש דת לנוצרים , שנרדפו עד אז על אמונתם . קונסטנטינוס העביר את בירת האימפריה מרומא מזרחה וייסד את העיר קונסטנטינופול ( איסטנבול בימינו ) . בכך ייסד את ביזנטיון , האימפריה הרומית המזרחית . בתמונה - שתי מטבעות מתקופתו של קונסטנטינוס .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار