من:  > אביב חדש 15 > צפדת

صفحة: 90

54 יום , אולם לרב כבר אחרי 48 שעות מתגלה קשי בפתיחת הפה . בגלל התכוצות שרירי הפה נראה החולה כאלו הוא מחיך - חיוך זה נקרא " חיוך השטן " . אחר כך מופיעים קשיון ערף , קשיים בבליעה , עצבנות והתכוצות של שרירי הבטן והגב , הנגרמת על ידי כל גרוי חיצוני , כגון קול ואור . החולה אינו סובל מחם גבוה , למרות שמדבר בזהום חידקי . לעמת זאת לחץ הדם עולה , ועמו עולה גם קצב פעימות הלב . התמותה ממחלה זו גבוהה ביותר ונעה בין 20 - 40 אחוזים . בארצות שבהן הלדות נעשות בחדרי לדה שאינם נקיים , יתכן זהום של חבל הטבור בחידק הטטנוס ותחלואה אצל ילודים , הגורמת לתמותה של כ - 80 אחוז מהם . הטפול בחולי טטנוס הוא קדם כל טפול מונע . הדבר נעשה על ידי חסון קבוע של האכלוסיה בחמר הנקרא טטנוס טוקסואיד , היוצר חסינות פעילה נגד החידקים . הטוקסואיד מעורר יצירה עצמית של נוגדנים באדם . נותנים אותו אחת לכמה שנים , ולילדים נותנים באותה זריקה גם את תרכיבי החסון נגד שעלת וקרמת ( דיפטריה ) . לכן מדברים על " חסון משלש " : טטנוס - שעלת - קרמת . זהום חסון עצבים , מערכת צפורי עיר יהודית גדולה בגליל התחתון בימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד . אמרו עליה " ולמה נקרא שמה צפורי ? - כי יושבת על ראש הר כצפור " . העיר צפורי נזכרת לראשונה בימי אלכסנדר ינאי . אחר כך היתה בירת הגליל עד ליסודה של טבריה . בימי המרד הגדול של היהודים ברומאים היתה צפורי נאמנה לשלטון הרומי , ובשל כך נצלה מחרבן . לאחר חרבן בית - המקדש עברו אליה יהודים רבים והיא התעצמה מאוד מבחינה כלכלית ורוחנית . מהמאה ה - 1 ועד למאה ה - 4 לספירה היתה צפורי מרכז רוחני חשוב לעם ישראל . בצפורי היה מושב הסנהדרין , ובה חי ופעל רבי יהודה הנשיא , שאף חתם כאן את המשנה . בשנת 351 פרץ מרד יהודי נוסף נגד הרומאים , ואחד ממרכזיו היה בצפורי . המרד דכא באכזריות רבה , אך לאחר הכבוש הערבי במאה ה - 7 התחדש הישוב היהודי במקום . הצלבנים , במאה ה - ו ו , חסלו שוב את הישוב היהודי בצפורי ועשו את העיר למרכזם הצבאי בגליל ומאז לא חזרו להתגורר במקום יהודים עד קום המדינה . השליט הבדוי של הגליל במאה ה - 18 , ט'אהר אלעמר , הקים במקום מצודה גדולה ובמקום התפתח ישוב ערבי . בעת המרד הערבי בשנים 1936 - 1939 ( " המארעות " ) ובמלחמת העצמאות היה הכפר הערבי צפוריה , אשר בתחום צפורי הקדומה , מרכז חשוב לכחות הערביים בגליל . הוא נכבש בידי כחות צה"ל ועל חרבותיו הוקם ב - 1949 המושב צפורי . ממצאים ארכאולוגיים בצפורי בשנת 1931 נערכו חפירות ראשונות במקום , והתגלו בהן שרידים רבים מהתקופה הרומית - ביזנטית . פעלות חפירה ומחקר נרחבות מטעם האוניברסיטה העברית החלו ב - 1983 וב - 1985 ונמשכו בשנות ה - 90 . בחפירות אלה נחשפו בצפורי עשרות פסיפסים מרהיבים ובניני פאר , רחובות ושוקים , בתי - מרחץ , בניני צבור , בתי - כנסת וכנסיות . סביב העיר נמצאו מתקנים חקלאיים , כגון גתות ובתי - בד , המעידים על אפיה החקלאי . צפורי התיחדה גם בבתי - הקברות הרבים שנמצאו בה , ביניהם קברי משפחות יהודיות אמידות . מערכת קברים אחת מיחסת לרבי יהודה הנשיא , אך כיום חושבים החוקרים , כי מקום קבורתו התגלה בבית שערים . מסביב לצפורי מצויות מערכות מים משכללות הכוללות , בין השאר , ברכה ומאגר מים תת - קרקעי ענק . כיום אתר צפורי הוא גן לאמי . שחזר בו בית - מגורים מפאר מהתקופה הרומית , שבו רצפת פסיפס מרשימה ביפיה . אפשר לבקר גם בתאטרון הרומי שהתגלה במקום , וכן במצודה הצלבנית , בבתי - הכנסת ובמערכת המים . ארץ - ישראל - היסטוריה ביזנטיון יהודה הנשיא מרד הגדול סנהדרין פסיפס תקופת בית שני תקופת המשנה והתלמוד צפורי שיר הסדרה הגדולה ועשירת המינים ביותר במחלקת העופות . בסדרה 75 משפחות וכ - 5,300 מינים - יותר ממחצית מיני העופות בכלל . רב בנות הסדרה הן צפורים קטנות , המיטיבות לשיר . בישראל יש נציגים של 23 משפחות וכ - 200 מינים . כ - 90 מיני צפורי שיר אף דוגרים בישראל . אלה הן צפורים קטנות מאוד ברבן . מן הקטנות שבהן : המלכילון - חמשה גרמים , הפשוש - שבעה גרמים , והצופית - שמונה גרם המצויות בארצנו . בעמק הערבה הזדמנה בעת נדידתה עלוית מלכילונית , שמשקלה 4.5 גרמים בלבד . הגדולים שבצפורי השיר הם העורבים , שמשקל הגדולים שבהם עולה על 1.5 קילוגרמים . שירת הצפורים רב צפורי השיר מיטיבות לשיר , ומכאן שמן . מיתרי הקול בין הממצאים הארכיאולוגיים שנחשפו בציפרי בולטת במיוחד רצפת פסיפס מרהיבה ביופיה , ועליה ציור ראש של אישה , שזכתה לכינוי " מונה ליזה מציפורף

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار