من:  > אביב חדש 14 > פרד"ס

صفحة: 165

הרמז היא נסיון ללמד ולהבין מן הכתוב , בלי שהדבר נאמר במפרש , בעקר במקומות סתומים וקשים להבנה . גם דרך המשל והמעשה הסמלי הם בבחינת רמזים . דרך הסוד היא פרוש התורה בדרך המסתורין והסמל על פי תורת הסוד , היא הקבלה . המלה פרדס ( ללא ראשי תבות ) , היתה גם הכנוי של חכמת הנסתר , שבה עסקו המקבלים , שהתעמקו בפרוש המיסטי של מעשה הבריאה ומעשה המרכבה . המקבלים מאמינים , כי את רזי התורה מסגלים וראויים להבין רק יחידי סגלה . על הסכנה שבעסוק בחכמת הנסתר מספר בגמרא ( חגיגה יד ע"ב ) : " ארבעה נכנסו לפרדס ואלו הם : בן עזאי , בן זומא , אחר - הוא אלישע בן אבויה , ורבי עקיבא . בן עזאי הציץ ומת . בן זומא הציץ ונפגע . אחר קצץ בנטיעות ורבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום " . מדרשים מיסטיקה עקיבא , רבי קבלה פרה אדמה פרה אדמה היא פרה שכל שערותיה אדמות . בימים שבית - המקדש היה קים השתמשו באפר של הפרה האדמה , מערב ב " מים חיים " ( מי מעין או נהר ) , כדי לטהר בני אדם וכלים טמאים שבאו במגע עם מת . את המים המערבים באפר , שנקראו " מי נדה " , היו מזים ( מתיזים ) על הטמא ביום השלישי וביום השביעי של שבעת ימי הטמאה . למרות כחם המטהר של מי הנדה , נטמאו כל המשתתפים בתהליך הכנתם והיו צריכים להתרחץ ולכבס את בגדיהם כדי להטהר . פרטי טקס הטהור מופיעים בתורה ( במדבר יט א - כב ) . במשנה מקדשת לטקס ההטהרות הזה מסכת בעלת שנים - עשר פרקים , מסכת פרה . הפרות האדמות היו נדירות ביותר ולפי המשנה נשחטו מימי משה ועד לחרבן הבית השני תשע פרות אדמות . כן מספרת המשנה , כי האפר של הפרה האחרונה הספיק עד למאה ה - 3 לספירה , ומאז פסק המנהג . מצוות הטמאה והטהרה , ובכללן פרה אדמה שלא היתה בנמצא , היו קשות לבצוע ולכן הפסיקו להקפיד אליהן . בשבת החלה לפני ראש חדש ניסן קוראים את פרשת הפרה ב " מפטיר " . מנהג זה החל בימי הבית השני , כדי להזכיר לכל הטמאים להטהר לפני חג הפסח כדי שיוכלו להכנס לבית - המקדש ולהקריב את קרבן הפסח . טמאה וטהרה פרה - היסטוריה תולדות האנושות מראשית הופעתו של האדם ועד להמצאת הכתב , בערך בסוף האלף הרביעי לפני הספירה . המחקר הפרה - היסטורי ( או הטרום היסטורי ) מתבסס על ממצאים חמריים מתקופת האדם הקדמון , שבארץ - ישראל נתגלו רבים מהם . מועדי תחלתו וסיומו של העדן הפרה - היסטורי שונים ממקום למקום : באפריקה המזרחית - מלפני כשלושה מיליוני שנה עד למאה ה - 19 לספירה , ואלו בארץ - ישראל - מלפני כ - 700 אלף שנה ועד לתחלת האלף השלישי לפני הספירה . בעוד ההיסטוריון שואב את ידיעותיו בעקר מתעודות שנכתבו בידי בני התקופה שבה התרחשו המארעות , מבסס הפרה - היסטוריון את חקירותיו אך ורק על השרידים החמריים שנותרו מפעלת האדם , כגון : כלי ציד , כלי עבודה , שרידי מגורים וקברים , חפצי אמנות ועוד . כן הוא מסתמך על שרידי עצמות ושלדים מאבנים של האדם הקדמון , שבמחקרם עוסקת הפלאו - אנתרופולוגיה ( חקר האדם לפי מאבנים ) . מכאן משתמע , כי הפרה - היסטוריה שיכת לתחום הארכאולוגיה . ואכן , יש המכנים אותה ארכאולוגיה פרה - היסטורית . מדע זה חוקר את ישובי האדם הקדמון בשטחים פתוחים , במערות וכדומה . לפי הממצאים שנתגלו הוא מגדיר את התרבות ששררה בישוב הנדון ואת מקומה בלוח הזמנים הכללי . מן התגליות אנו למדים על חיי האדם הקדמון בכללותם : הכלכלה ( מקורות המחיה , ציד , לקט , חקלאות וכדומה ) , החברה ( אפן הארגון החברתי ) , התרבות ( צורת הקבורה , פלחן הפריון , האמנות ועוד ) . מיון לפי תקופות , מקומות ושיטות העדיות הראשונות על קיימו של האדם הקדמון הן כלי העבודה שיצר לשמושו . חקירת צורותיהם ושיטות הכנתם אפשרה לחוקרים לקבע לוח זמנים יחסי . ליח זה נחלק לכמה תקופות : התקופה הראשונה בתולדות האדם היא תקופת האבן , או התקופה הפלאוליתית , על - שם חלוקי האבן המעבדים עבוד גס שנקראו " פלאוליתים " ( ביונית : פלאו - קדום ; ליתוס - אבן ) . אחריה באה תקופת האבן החדשה , התקופה הנאוליתית ( נאו - חדש ) , שנמשכה מ - 7000 לפני הספירה בערך ועד שנת 4000 בערך לפני הספירה . לאחר התקופה הנאוליתית באה התקופה ציור של ביזון מלפני 12,000 שנה שהתגלה במערת אלטמירה שבספרה הציורים היו כלי הביטוי המרכזי בתקופה הפרה - היסטורית . על פיהם יכולים החוקרים להתחקות אחר אורח החיים של בני התקופה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار