صفحة: 46

ששאפה להשתחרר מן השלטון הרוסי . משנת 1881 ואילך פרצו ברוסיה פעם בפעם פרעות ביהודים . בעקבותיהם קמה תנועת " חבת ציון " - ראשיתה של התנועה הציונית - והחלה הגירה רבת - הקף של יהודים לארצות - הברית , לאוסטרליה ולארץ - ישראל , שהקיפה גם יהודים בפולין . עם חדוש עצמאותה של פולין ב - 1918 שוב אחדו יהודיה והיו לקהלה ענקית של כשלושה מיליוני נפש - כתשיעית מכלל האכלוסיה . לא היתה עוד מדינה בכל ההיסטוריה שבה היה חלקם של היהודים גדול כל כך . במזרחה של פולין דאז היו עירות רבות , שהיהודים היו רב אכלוסיתן . יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם יהודי פולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם גלו ערנות פוליטית רבה . רבים מהם היו חברי מפלגות יהודיות שונות - " אגדת ישראל " , " מזרחי " , רויזיוניסטים ואנשי ה " בונד " ( מפלגת פועלים יהודית לא ציונית ) . בשורות המפלגה הקומיניסטית היו יהודים רבים וגם ל " סים " , היא בית - הנבחרים הפולני , נבחרו יהודים . המפלגות הציוניות וביחוד תנועות הנער המסנפות להן , חנכו את בני הנער לעליה לארץ - ישראל . תנועת " החלוץ " לדגמה , הקימה קבוצות הכשרה , שבהן הכשירו עצמם אלפי צעירים בעבודה מעשית לקראת אליה לארץ ואמנם , בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כמחצית מכלל העולים לארץ - ישראל באו מכל שדרות הצבור היהודי שבפולין . יהודי פולין קימו חיי תרבות עשירים ומגונים , ורשת חנוך יהודי היתה פרושה ברחבי הארץ . היא כללה בתי - ספר יסודיים ותיכוניים , בתי - ספר מקצועיים , סמינרים למורים ומוסדות להכשרת רבנים , מכוני מחקר למדעי היהדות , מאות ספריות צבוריות ופרטיות בקהלות היהודיות . היצירה הספרותית , שנתנה בטוי לחיי היהודים ונכתבה ביידיש , בעברית ובפולנית , זכתה אף היא לפריחה . עתונות יהודית ארצית ומקומית ספקה מידע על המתרחש ופרסמה מאמרי פלמוס , הסברה והדרכה . לתאטרון היהודי , שמניו להקותיו בשנות ה - 20 וה - 30 עלה על עשרים , היה קהל צופים רחב . על במותיו העלו מחזות ממבחר המחזאות העולמית וממיטב היצירה של יהודי מזרח אירופה . יצירות מן האמנות הפלסטית והמוסיקה היהודית העשירו אף הן את חיי התרבות . ההתעוררות הלאמית עוררה גם מודעות לחשיבות של טפוח הגוף , וקמו קבוצות שעסקו בפעילות ספורטיבית . רב יהודי פולין עסקו במסחר ובמלאכה , ולכן הוקמו התאגדיות של סוחרים , אגדות של בעלי מלאכה ואגודים מקצועיים של פועלים . תרומתם של יהודי פולין לכלכלת המדינה נכרה , בין השאר , בפתוח תעשיה ובהקמת מוסדות בנקאיים . הצלחתם הכלכלית של היהודים , האנטישמיות המשרשת בקרב הפולנים , התפשטות הפשיזם בקרב חוגים נרחבים בפולין , וההתקרבות בינה ובין גרמניה הנאצית , הביאו להחמרה במעמדם החקי ובמצבם הקיומי של יהודי פולין . במחצית השניה של שנות ה - 30 פקד גל של פוגרומים כמה עירות בפולין והממשלה העלימה מהם עין . חרם מלוה פעילות אלימה הפעל נגד בעלי דוכנים יהודיים , שמצאו את פרנסתם בדחק בשוקים , ומשמרות העמדו בפתחי חניות של יהודים כדי למנע כניסת קונים נוצריים . " סעיפים אריים " הכנסו לתקנוני אגודים אקדמיים ואחרים כדי להרחיק מהם יהודים . בעקבות כל אלה הלכה הדלות והתפשטה בקרב שכבות רחבות של האכלוסיה היהודית . השלטון הפילני עודד המנעות מהעסקת יהודים במשרות צבוריות וממשלתיות , וגלויים אנטישמיים הלכו ורבו . השמדת יהודי פולין בפרץ מלחמת העולם השניה בספטמבר 1939 , היו בפולין 31351,000 יהודים ולהם מוסדות קהלה ומוסדות דת ותרבות לתפארת , לרבות רשת של בתי - ספר עבריים ( " תרבות " ) וסניפים של כל המפלגות הציוניות . המלחמה חסלה יהדות מפארת זו כמעט עד היסוד . פולין הפכה לגיא הריגה , שעל אדמתה בצע היטלר את תכנית ה " פתרון הסופי " שלו , במדה רבה בעידודה ובתמיכתה של האכלוסיה המקומית . בתם השואה שרדו מיהודי פולין כ - 370,000 נפש בלבד . רבם נצלו משום שברחו בזמן המלחמה לברית - המועצות . בתם המלחמה שבי רבבות בודדות של פליטים יהודים לפולין ומעטים נסו לשקם את חייהם בה . שוב התחדש המתח בין הפולנים ליהודים , וב - 1946 אף נערך בהם פוגרום בעיר קילצה . יהודים רבים ברחו מן המדינה מערבה . כ - 3301000 מהם עלו לישראל ב - 1949 , ועוד כ - 50,000 עזבו בשנים 1958 - 1959 וב - 1967 . כיום חיים בפולין כ - 10,000 יהודים . אליהו , הגאון מוילנה ( הגר"א ) בעל שם טוב ( בעש"ט ) גזרות ת"ח - ת"ט הסיכלה ולנסה , לך ועד ארבע ארצות ורשה חסידות יקטרינה השניה מונגולים מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השניה נדידת העמים נפוליון בונפרטה פרוסיה קומוניזם קיסרות האוסטרו - הונגרית שבתי צבי הקהילה היהודית הגדולה בפולין , שידעה תקופות של שגשוג רוחני וכלכלי , הושמדה כמעט כליל בידי הנאצים . בתמונה - דגם בית - הכנסת זבלודוב שבפולין , שנבנה מעץ במאה ה - 17 ונשרף במלחמת העולם השנייה .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار