פופ ארט

صفحة: 55

המלאכותיים והמהירים האפיניים לחברה המודרנית בארצות המתעשות . הציר האמריקני , רוי ליכטנשטיין , לקח דמיות מה " קומיקס " וציר אותן על בדים גדולים , תוך הדגשת הנקדות שבהן משתמש הגרפיקאי לציון צללים . קלס אולדנבורג פסל חפצים יום - יומיים , כמו מקל כביסה או פרוסת עוגה , בממדים ענקיים שגרמו לחפצים המכרים מאוד האלה להראות באור חדש . אנדי וורהול יצר סדרות הדפסים של אלילת הקולנוע מרילין מונרו אי של קפסת שמורי מרק , תוך הדגשת היצור ההמוני והעדר היצירה המקורית . אמני פופ ארט בולטים נוספים הם רוברט המילטון , ג'ים דין ורוברט ראושנברג האמריקנים , דיויד הוקני הבריטי וזיגמר פולקה הגרמני . בגלל אפיו המיחד התפשט הפופ ארט במיחד במדינית המתעשות - ארצות - הברית , אנגליה , צרפת , איטליה , גרמניה ויפן . הפופ ארט דעך לקראת מחצית שנות ה - 60 , אולם השפעתו נכרת גם היום . אמנות מפשטת אמנות משגית הוקני , דיויד וורהול , אנדי נרזה ליכטנשטין , רוי קולז ' פופר , קרל פילוסוף של המדע , שסבר כי תאוריה מדעית היא דוקא זו שנתן להוכיח פי אין היא נכונה . פופר דגל בחברה פתוחה , המאפשרת לחבריה למתח בקרת ולהתוכח , משום שדרך זו מבטיחה התקדמות . חי בשנים 1902 - 1994 . קרל פופר נולד בוינה שבאוסטריה . בשנות למודיו הוא רכש השכלה רחבה בתחומים רבים , ובמשך שנים אחדות עבד כמורה בבית - ספר . בשנת 1945 , לאחר ששמש כמה שנים כמרצה לפילוסופיה בניו - זילנד , התאזרח פופר באנגליה וקבל שם תאר אצלה לאות הוקרה על עבודתו . בספרו הידוע ביותר , " הלוגיקה של המחקר המדעי " , הגדיר פופר את מהות המדע . לדעתו , לעולם אי - אפשר לקבל תורה מדעית כאמת סופית . אמנם תורה מדעית מצלחת מצליחה להסביר תוצאות של נסויים רבים . אולם אף פעם אי - אפשר להיות בטוחים לחלוטין שנסוי חדש , שעד כה לא חשבנו עליו או לא הצלחנו לבצעו , לא יראה שהתאוריה ( מערכת דעות ומסקנות ) שבידנו פגומה . אנו מקבלים כיום תאוריות שעדין לא הוכחו כלא - נכונות , ומתיחסים אליהן כאלו היו נכונות , מכיון שבלי תאוריות בכלל אי - אפשר לעבד וליצר . אבל תמיד צריך לקבל את התאוריות האלה רק " על תנאי " , ולהיות פתוחים לאפשרות שיום אחד יתברר לנו שטעינו . אפשר להראות שתאוריה מדעית איננה נכונה על פי השקפתו של פופר , הדבר המיחד את המדע הוא דוקא אי - הודאות שהתאוריות שלו בטוחות לחלוטין . להפך , על פי הגדרתו , תאוריה מדעית היא תאוריה שאפשר לחשב על נסוי שיפריך אותה , שיראה שאין היא נכונה . לדגמה , תורת המכניקה של ניוטון לא הצליחה להסביר את התופעות החדשות שהתגלו בפיסיקה בתחלת המאה ה - 20 , ולכן הפיסיקאים דחו אותה וקבלו במקומה תורות חדשות , כמו תורת היחסות ותורת הקונטים . מכיון שהיה אפשר להראות שתורת המכניקה של ניוטון אינה נכונה , הרי שהיא תאוריה מדעית . לעמת זאת , טענה כמו " יש אלוהים " היא אולי טענה מענינת וחשובה , אבל אין היא מדעית : אי - אפשר לחשב על שום נסוי שיוכיח שהיא לא נכונה . לדעתו של פופר , המדען הטוב הוא לא זה הבטוח בצדקתו , אלא זה שתמיד מוכן לקבל את האפשרות שהוא טועה . בעבודות מאחרות יותר עמד פופר על החשיבות של חברה פתוחה , שיש בה מקום לבקרת הדדית ולרבוי השקפות . רק בחברה כזו יש התקדמות מדעית , משום שרק בה אפשריים וכוח ובקרת העשויים לסיע לנו לתקן את טעיותינו . לכן , לפי פופר , אם מישהו מנסה להוכיח לנו שאנו טועים , לא צריך לכעס עליו , אלא להפך , להודות לו על כך שהוא עוזר לנו להפטר מהטעוית שלנו . יחסות , תורת לוגיקה ניוטון , איזק פילוסופיה קונטים , תורת פוצ'יני , ג'קומו מלחין אופרות איטלקי . בן למשפחת מוסיקאים מפרסמת , שיעד מגיל צעיר לקרירה מוסיקלית . בין יצירותיו המפרסמות : " מדם בטרפלי " , " לה בוהם " , " טוסקה"ו " טורנדוט " . חי בשנים 1858 - 1924 . בהיותו בן תשע - עשרה נרשם ג'קומו פוצ'יני לקונסרבטוריון במילנו בעזרת מענק שקבל ממלכת איטליה . כאשר סים את למודיו , כתב פוצ'יני אופרה והצליח להציגה על במה בעזרת ידידיו . אופרה זו משכה את תשומת לבי של מוציא לאור חשוב שהחתימו על חוזה . האופרה השניה שהלחין , " אדוארדו " , היתה כשלון חרוץ ורק ב - 1893 הצגה האופרה הבאה שכתב , " מנון " , הנמנית עם יצירותיו הטובות ביותר . שלוש שנים לאחר מכן הצגה האופרה " לה בוהם " , שהיא יצירת המופת של פוצ'יני . יצירתו " טוסקה " נחשבת לטובה ולאמינה ביותר מבחינה דרמתית . " מדם בטרפלי " , יצירתו הבאה , לא התקבלה יפה . פוצ'יני קצר אותה והכניס בה שנויים , ובבצועה הבא היתה האופרה הצלחה מסחררת . עברו שש שנים עד שהצגה האופרה הבאה של פוצ'יני , " הנערה מהמערב " , וזאת בגלל קפדנותו הרבה בבחירת התמליל ליצירותיו . הוא נפטר בעת שהלחין את סיומה של " טורנדוט " . ג'קומו פוצ'יני הלחין יצירות רבות שהביאו לו פרסום רב , ביניהן האופרות " לה בוהם"" מנון"ו " מדם בטרפלי פילוסוף המדע האוסטרי , קרל פופר , בחצר ביתו שבאנגליה . פופר טען כי כל תורה מדעית היא נכונה באופן זמני בלבד - עד שתוכח אי - נכונותה - וכך יש להתייחס אליה ,

السابق  |  التالي