صفحة: 101

צירה ושרה בממשלה ביוני 1948 מנתה גולדה מאיר לתפקיד הציר הראשון של ישראל בברית - המועצות . הופעתה במוסקוה עוררה התלהבות רבה בלבם של היהודים שם , שהיו מנתקים עשרות שנים מאחיהם בשאר חלקי העולם . אולם בתגובה על גלויי ההזדהות שלהם עם מדינת ישראל גברה התנכלות המשטר של סטלין אליהם . בשנת 1949 חזרה גולדה מאיר לארץ ונבחרה לכנסת מטעם מפלגתה , מפלגת פועלי ארץ - ישראל ( מפא"י ) , בשנים ו 949 - 1956 היא היתה שרת העבודה והבטוח הלאמי , ובימי כהנתה הוקמו שכונים להמוני עולים ונסללו כבישים רבים . ב - 1956 היתה גולדה לשרת החוץ , ובתפקידה זה , שבו כהנה עד ינואר 966 ו , שקדה על טפוח קשריה של ישראל עם מדינות אפריקה , אסיה ואמריקה הדרומית , ונתנה דחיפה להקמת מערכת סיוע למדינות החדשות . היא עמדה בראש משלחת ישראל בעצרות או"ם , והנאומים שנשאה בהן עוררו הדים רבים . בד בבד עם תפקידה הממלכתי יצגה גולדה מאיר את מפלגתה בכנסים בין - לאמיים . היא גלתה כשרון רב בהצגת בעיותיה של ישראל בפגישותיה עם מדינאים ונציגים זרים ובהופעותיה בפני הצבור . בשנת 1965 פרשה גולדה מאיר מהממשלה ומאז ועד 1968 היתה מזכירת מפא"י . אחרי מלחמת ששת הימים היא פעלה לאחוד מפא"י עם " אחדות העבודה " ורפ"י , והיתה המזכירה הכללית הראשונה של מפלגת העבודה . היא פעלה להקמת מערך ( אחוד ) עם מפ"ם . ראש ממשלת ישראל אחרי מות לוי אשכול ב - 1969 היתה גולדה מאיר לראש הממשלה הרביעי של ישראל . בתחלה היתה ממשלתה המשך של ממשלת הלכוד הלאמי , שהוקמה ערב מלחמת ששת הימים , אולם עם התפרקותה הקימה גולדה מאיר ממשלת קואליציה בהשתתפות ה " מערך " ( ארגון משתף של " העבודה " ומפ"ם ) , המפד"ל והליברלים העצמאיים . במדיניות החוץ היא נקטה קו תקיף והתנגדה לנסיגת ישראל ללא שלום מסכם מן השטחים שכבשה במלחמת ששת הימים . הודות לקשרים האמיצים שטפחה עם ארצות - הברית הצליחה גולדה מאיר לגיס את תמיכת הממשל האמריקני במדיניות זו ולהבטיח סיוע צבאי וכלכלי לישראל . היא נמנתה עם יוזמי מדיניות " הגשרים הפתוחים " עם ירדן ופעלה לצמצום פערים כלכליים וחברתיים במדינה . אחרי מלחמת יום הכפורים , שבה גלתה נחישות ונחרצות , נאלצה גולדה מאיר לפרש מראשות הממשלה בגלל בקרת שנמתחה על אפן נהול המלחמה בימיה הראשונים . גולדה מאיר הצטינה כמדינאית מעשית , פשוטה בהליכותיה ובסגנונה , אך בעלת זקיפות - קומה יהודית ורגישות חברתית . רבים ראו בה מזיגה של רגש אמהי ושל תקיפות , ב - 1975 היא קבלה את פרס ישראל על תרומתה המיחדת לחברה ולמדינה . מאיר כתבה אוטוביוגרפיה הנקראת " חיי " , שתרגמה לשפות רבות ואף שמשה בסיס לסרט על חייה . אשכול , לוי הסתדרות העובדים הכללית מלחמת יום הכפורים מנדט מערך מפא"י מפלגת העבודה הישראלית סוכנות היהודית סוציאליזם עבדאללה פועלי ציון קונגרס ציוני השבת השחרה שרת , נושה מאיר , רבי תנא בן המאה ה - 2 לספירה . היה מראשי הסנהדרין באושא ומגדולי ההלכה בדורו . ולימים עמד בראש ישיבה משלו בחמת שליד טבריה . יש המזהים אותו עם רבי מאיר בעל הנס . רבי מאיר היה תלמידם של רבי עקיבא ורבי ישמעאל , ושל אלישע בן אבויה . בימי מרד בר - כוכבא ברח רבי מאיר מארץ - ישראל , אך חזר אליה לאחר שפסקו רדיפות אדרינוס . בשובו היה לאחד מראשי הסנהדרין באושא , ונתמנה לתפקיד " חכם " , תפקיד שלישי בחשיבותו לאחר הנשיא ואב בית - הדין . כמו רבי עקיבא מורו , הוא אסף את ההלכות והניח בכך את היסוד למשנה , שנערכה אחר כך על ידי רבי יהודה הנשיא . בעקבות סכסוך שהתגלע בינו לבין נשיא הסנהדרין , רבן שמעון בן גמליאל , עבר רבי מאיר לטבריה והקים בה ישיבה . יש הטוענים כי נענש על שמרד בסמכות נשיא הסנהדרין , ולכן ההלכות שלו אינן מובאות בשמו אלא בציון " ואחרים אומרים " . עם זאת שמו נזכר במשנה יותר משלוש מאות פעם , ונאמר כי כל משנה ששם אומרה אינו מצין עליה במפרש - היא של רבי מאיר ( " סתם משנה - רבי מאיר " ) . דבריו של רבי מאיר מצטינים בקצורם ובנסוחם הבהיר . לכן הרבה רבי יהודה הנשיא להשתמש במשנותיו בערכו את המשנה . רבי מאיר היה מתבל את משנתו במשלים , ומספר עליו שחבר שלוש מאות " משלי שועלים " . דמותו של רבי מאיר על רבי מאיר נאמר שהיה " מאיר עיני חכמים בהלכה " ולכן אף זכה בשמו , ושהיה " אדם גדול , אדם קדוש , אדם צנוע " . חריפותו ובקיאותו הקנו לו מקום של כבוד בגבוש ההלכה ובסדורה . למוד התורה וקיום דקדקני של מצוות התורה נחשבו מאוד בעיניו . במיחד הקפיד על דיני טהרה וטמאה , בתפקידה כשרת החוץ טיפתה גולדה מאיר את קשריה של ישראל עם מדינות אפריקה , אמריקה הדרומית ואסיה . בתמונה - גולדה מאיר בקבלת פנים רשמית בנמל התעופה בן גוריון .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار