|
|
صفحة: 190
שתרם גם לפתוח התרבות היהודית , אך בתם המלחמה הפסקה פעלתו . ב - 1948 נפתחה במוסקוה שגרירות ישראל וחלה התעוררות גדולה בקרב יהודי העיר והמדינה , אך השלטונות דכאו אותה , ואחרי מלחמת ששת הימים נסגרה השגרירות . בסוף שנות ה - 80 שוב חזרו נציגים של ישראל לפעל במוסקוה - עדין לא בדרג של שגרירים . עם חדוש היחסים הדיפלומטיים ב - 1991 שבה ונפתחה שגרירות ישראל בעיר , באותו בנין שבו פעלה עד 1967 . ברית - המועצות וולגה לנין , ולדימיר איליץ'מהפכה הרוסית סנט פטרבורג פטר הגדול רוסיה מועצה דתיות גוף צבורי האחראי לשרותי הדת ברשות מקומית . מכהנים בו שמונה עד עשרה חברים . עשרות המועצות הדתיות הפועלות בישראל אחראיות להפעלת החברה קדישא , לשמירת הכשרות במסעדות , להפעלת מקוה טהרה ולתרבות התורנית במקום . חבריה מתמנים על - ידי הרשיות המקומיות , שר הדתות והרבנות הראשית . בתחלת שנות ה - 90 בדקה ועדה צבורית בראשותו של השופט חיים צדוק את התפקוד של מועצות דתיות , בעקבות טענות על שחיתות שפשטה בכמה מהן . הועדה המליצה על בטול רבות מהמועצות . באמצע שנות ה - 90 קבע בג"ץ שיש למנות למועצות הדתיות גם נציגים מהיהדות הרפורמית והקונסרוטיבית . אולם הנחית בג"ץ לא נתקבלה במחנה החרדי ולא ממשה . לפיכך הורה בג"ץ , ב - 1997 , למנות נציגה של התנועה הרפורמית למועצה הדתית של העיר נתניה . ההחלטה לא נתקבלה על דעת הרבנות הראשית והמפלגות הדתיות , שקבעו כי אין לקים מועצה דתית שבה מכהנים רבנים רפורמים . ב - 1998 הורה בג"ץ לכלל במועצה הדתית בירושלים רב רפורמי ורב קונסרוטיבי , ולחדש את פעלת המועצה הדתית בפתח - תקוה . כדי להמנע מקיום הוראות בג"ץ , חדלו מועצות דתיות בכמה ישובים להתכנס . בג"ץ קונסרוטיבים רבנות ראשית רפורמים רשות מקומית ואזורית מועצת גדולי התורה מועצה עליונה של גדולי תורה - רבנים ואדמו " רים מהיהדות החרדית האשכנזית . המועצה מתוה את דרכה ואת מדיניותה של " אגדת ישראל " ומכתיבה את מהלכיה בכנסת . מועצת גדולי התורה הוקמה בעת יסוד " אגדת ישראל " בקטוביץ ב - 1912 . עם ראשוניה נמנו גדולי התורה של העדה החרדית במזרח אירופה , וביניהם האדמו"ר מליובויץ', האדמו"ר מגור והחפץ חיים . חבריה עצבו את הבסיס הרוחני והחנוכי של היהדות החרדית האשכנזית . עד מלחמת העולם השניה שללה מועצת גדולי התורה את התנועה הציונית ואסרה קיום כל קשר עמה . במהלך המלחמה הקימה המועצה את " ועד ההצלה " , שנסה להקל את סבלם של היהודים שבגטאות . אדמו " רים וראשי ישיבות ששרדו עלו לארץ - ישראל והקימו בה מחדש את מרכזי התורה - החצרות של החסידים והליטאים . בארץ - ישראל השתנה היחס של מועצת גדולי התורה לציונות , וחבריה קבעו שלא יטלו עוד חרמות על הציונים . בברכת המועצה השתתפו נציגי " אגדת ישראל " במועצת המדינה הזמנית . שתוף הפעלה עם הציונים הביא לפרישת קבוצה חרדית קיצונית מ " אגדת ישראל " ולהקמת " נטורי קרתא " בראשותו של הרב עמרם בלוי . במועצת גדולי התורה חברים אדמו " רים , שחברותם עוברת בירשה , וראשי ישיבות . לנציגי " אגדת ישראל " בכנסת אין סמכות והתר להצבעה עצמאית ; הם חיבים לקבל את החלטות מועצת גדולי התורה ולסור למרותם . במועצה כהנו , בתקופות שונות , בין 10 ל - 20 חברים . פלוג ואחוד שני פוסקים בולטים כהנו במועצת גדולי התורה בשנות ה - 70 וה - 80 של המאה ה - 20 : הרב אליעזר מנחם שך , מנהיג הפלג הליטאי , והאדמו"ר מגור הרב שמחה בונם אלתר , מנהיג הפלג החסידי . בין שני הפלגים פרצו לא אחת סכסוכים , שהביאו לפרישת הרב שך מהמועצה בסוף 1983 , בגלל סרובה להכניס נציג של הסיעה הספרדית ב " אגדת ישראל " לכנסת . הרב שך הצטרף לרב עובדיה יוסף להקמת ש"ס . בשנת 1988 , ערב הבחירות לכנסת ה - 12 , חל פלוג ב " אגדת ישראל " , לאחר שהרב שך תבע להעמיד בראש הרשימה בבחירות לכנסת ה - 12 את נציג הפלג הליטאי הרב משה גפני , ולהוציא מהרשימה לכנסת את חסידי חב"ד . הרב שך יסד את רשימת " דגל התורה " , שזכתה בשני מושבים בכנסת , וכן מועצת גדולי תורה נפרדת מזו של " אגדת ישראל " , שהוא עמד בראשה . האדמו"ר מגור הוסיף לעמד בראש מועצת גדולי התורה של " אגדת ישראל " . באותה עת פעלה גם מועצת חכמי התורה של תנועת ש"ס . בתחלת שנות ה - 90 חלה האדמו"ר מגור . הוא מעט לכנס את מועצת גדולי התורה וקרנה ירדה . לפיכך הצב בראשה האדמו"ר מויז'ניץ - הרב משה יהודה הגר - כ " נשיא וראש מועצת גדולי התורה " . לאחר פטירתו של הרבי מגור , ב - 1992 , פעלו חסידי גור למנוי אדמו"ר יורש , והאדמו"ר מויז'ניץ התפטר מתפקידו . המשבר במועצת גדולי התורה נמשך גם לאחר שמנה יורש לרבי מגור , שכן הלה לא הצליח לכנס את המועצה לישיבות סדירות . שתי המועצות - זו של " אגדת ישראל " וזו של " דגל התורה " - חזרו והתלכדו ב - 1997 , לאחר ששתי המפלגות כבר פעלו בכנסת ברשימה משתפת - " יהדות התורה " . ב - 1999 עומד בראשה האדמו"ר מגור , הרב יעקב אלתר . המועצה המשתפת מובילה את המאבק של החרדים נגד הרפורמים והקונסרוטיבים במועצות הדתיות ובמערכת המשפט . בשנת 1999 , לאחר שבג"ץ החליט כי רבנים רפורמים וקונסרוטיבים זכאים לכהן במועצה הדתית , פרסמה מועצת גדולי התורה גלוי דעת , שלפיו כל פסיקה של בג"ץ הנוגדת את ההלכה בטלה . אגדת ישראל בג"ץ חב"ד חרדים יוסף , עובדיה מועצה דתית מועצת חכמי התורה קונסרוטיבים רפורמים שך , אליעזר מנחם ש"ס
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|