מוסקוה

صفحة: 189

הן נהפכות לכבישים ראשיים . שדרות אחרות מקיפות את העיר בצורת טבעות . מסביב לעיר רצועת ירק רחבה ובה מקומות נפש ואזורי תעשיה . רכבת תחתית מודרנית , שרבות מתחנותיה בנויות בפאר רב , מקשרת בין חלקי העיר . רבים מבניניה החשובים של מוסקוה מרכזים סביב הקרמל , וביניהם ארמונות וכנסיות . החומה הצפונית - מזרחית שלו צופה אל " הככר האדמה " המפרסמת . כאן נערכים בימי חג מצעדים ענקיים . אחד ממוקדי המשיכה בככר הוא המאוזולאום ( אחזת קבר ) של לנין , הבנוי אבני שחם צבעוניות . גויתו החנוטה של מחולל מהפכת אוקטובר ומיסדה של ברית - המועצות טמונה בו בארון זכוכית , ותור ארך של מבקרים , ובהם תירים רבים , משתרך כאן בקביעות . בצד אחר של הככר בנויה הכנסיה העתיקה על - שם וסילי הקדוש , המשמשת היום מוזאון . בנינים מפרסמים אחרים במרכז העיר הם המוזאון ההיסטורי , בנין האופרה , ספרית לנין , שהיא מן הגדולות בעולם ( 25 מיליון ספרים ) , המוזאון הפוליטכני , תאטרון " בולשוי " להצגות אופרה ובלט , התאטרון האמנותי , הקונסרבטוריון הארצי , מוזאון פושקין לאמנות , ועוד . היסטוריה העיר נוסדה במאה ה - 12 בידי יורי דולגורוקי , נסיך רוסטוב . במאה ה - 14 כבשו הטטרים את רוסיה , ומוסקוה העלתה מס לח'אן הטטרי ונצלה מהרס , אף שחלקים ממנה העלו באש . במאה ה - 5 1 הזמנו אדריכלים איטלקים לפארה , והיא היתה לבירת הממלכה ומרכז דתי , כלכלי ותרבותי חשוב . בשנת 1571 שרפו הטטרים שנית את העיר . ובמאה ה - 17 היא שקמה והחלה מתפתחת שוב . בשנת 1703 העתיק פטר ( פיוטר ) הגדול את הבירה לסנט פטרבורג ומוסקוה ירדה מעט מגדלתה . ב - 1812 נכנס בשעריה נפוליון בראש צבאו המנצח , והעיר עלתה שוב באש - יש האומרים שהבערה בידי התושבים , לפני שנמלטו ממנה . לכן נאלץ נפוליון לנטש את תכניתו להשאר במוסקוה בעונת החרף , והוא נסוג ממנה מערבה . אחרי המהפכה הרוסית של שנת 1917 חזרה הממשלה הסוביטית למוסקוה . אכלוסיתה גדלה בקצב מהיר . רחובות ורבעים שלמים שפצו , נטעו שדרות וגנים צבוריים והוקמו בתי - מלון , רבעי מגורים ובניני צבור רבים . במלחמת העולם השניה , בסתו ובחרף 1941 , נזוקה מוסקוה בהפצצות הגרמנים . הם קרבו אליה פעמים עד מרחק קילומטרים אחדים בלבד , והעיר כמעט נפלה , אך היא נצלה מגורל זה בזכות עמידת הגבורה של מגניה והחשת גיסות צבא רעננים מסיביר . היהודים יהודים חיו במוסקוה עוד במאה ה - 15 , אך ב - 1676 פקד הצאר פטר ה - ו על גרושם . רק באמצע המאה ה - 19 התר ליהודים להשתקע בעיר . ב - 1890 חיו בעיר יותר מ - 35,000 יהודים - כשלושה אחוזים מכלל התושבים . אולם ב - 1891 נחקק חק שגזר על רב היהודים גרוש הדרגתי מן העיר וחסול רכושם . 30,000 יהודים גרשו ממנה , וכן נסגרו 10 מתוך 14 בתי - כנסת שהיו בה . רק בתחלת המאה ה - 20 התרה פתיחתו המחדשת של בית - הכנסת הגדול , ויהודים החלו שבים לעיר . במלחמת העולם הראשונה הגיעו למוסקוה פליטים יהודים רבים , והם נתנו תנופה חדשה לחיי הקהלה . מוסקוה נהפכה למרכז חנוכי - דתי , תרבותי וציוני חשוב , ופרחו בה חיי הספרות והאמנות היהודיים . ב - 1918 , כלומר כבר בימי השלטון הקומוניסטי , נוסד בה תאטרון " הבימה " , שהיה לימים התאטרון הלאמי של ישראל . אולם לאחר זמן חסל המשטר החדש את מוסדות התרבות העברית והחל רודף את הציונים . מאז המהפכה גדל מספר היהודים במוסקוה וב - 1940 הוא נאמד בכ - 400,000 נפש . זמן - מה התרה פעילות תרבותית בקרב הקהלה , אך זו הלכה ודעכה . בשנות מלחמת העולם השניה פעל במוסקוה " הועד היהודי האנטי פשיסטי " , בעיר מוסקווה ישנם תיאטרונים רבים , וביניהם תיאטרון הבובות הלאומי והקרקס הלאומי . הידוע והחשוב שבהם הוא תיאטרון בולשוי , בתמונה ) . קהל נוסעים גודש את הרכבת התחתית של מוסקווה , המפורסמת באדריכלות של תחנותיה . מוסקבה התפתחה בצורת טבעת סביב מבצר מוקף חומות , הנקרא קרמל . שתים - עשרה שדרות רחבות מסתעפות ממנו , ולאורכן התפשטה הבנייה העירונית . בתמונה -'הכיכר האדומה " ובה הקרמלין והכנסייה על - שם בזיל הקדוש .

السابق  |  التالي