מהרש"א

صفحة: 145

מהרש"א רב , פוסק ומפרש התלמוד . שיטת הפרוש החדשה שהמציא כלולה ברב מהדורות התלמוד . חי בשנים 1555 - 1631 . שמואל אליעזר אידל'ס , הידוע בכנוי מהרש"א נולד בקרקוב שבפולין . במשך עשרים שנה , בשנים 1585 - 1605 , הוא עמד בראש ישיבה בפוזנן , שהחזקה וקימה בכספי חותנתו , אידל . כאות להכרת הטובה שרחש לה על כך הוא אמץ את שמה . מהרש"א כהן כרב וראש ישיבה בלובלין ולבסוף באוסטרוג ( אוסטרהא ) . בחבורו " חדושי הלכות " הוא הנהיג שיטה חדשה בלמוד התלמוד ובפרושו . בדבריו הוא מבאר סוגיות לפי רש"י ובעלי התוספות . פרושו התקבל , לפיכך , ברבים והוא מופיע ברב המהדורות של התלמוד . בפרושו לאגדות שבתלמוד , " חדושי אגדות " , התיחס לאגדות התמוהות ביותר בהגיון ולפעמים אמר שהן משלים , והשתדל לגלות את הרמזים שבהן . מהרש"א יצא נגד זלזול במצוות שרוח בקרב יהודים בפולין ואף השתתף בהכרזת חרם על אלה שקנו רבנות בכסף . רש"י תלמוד מואב ארץ ועם בתקופת המקרא . מואב שכנה בעבר הירדן , ממזרח לים המלח ונחל ארנון חצה אותה לרחבה . ברמה ההררית שמדרום לנחל ארנון שכנה הבירה - קיר מואב ; ובמישור הפורה מצפון לו ( " ארץ המישור " ) , היו הערים ריבון , מידבא וחשבון . במקרא מצויים פרטים רבים על מואב . בספר בראשית ( יט לז ) מספר שמואב ועמון היו בניו של לוט , ומכאן שיש קרבת מוצא בין מואב לישראל . קרבה אחרת היא באמצעות רות המואביה , שעם צאצאיה נמנה דוד מלך ישראל . אף על פי כן נאמר : " לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה', גם דור עשירי " ( דברים כג ד ) . הממצאים הארכאולוגיים מהוים מקור מידע חשוב על מואב , וביחוד מצבת אבן המכנה " מצבת מישע " . לפי מצבה זו קימת קרבת לשון בין השפות המואבית והעברית . תולדות מואב תחלתה של ממלכת מואב במחצית השניה של המאה ה - 14 לפני הספירה , לפני שבני ישראל התנחלו בכנען . החלק הצפוני של מואב נכבש בתקופה זו על ידי סיחון מלך האמורי , ולאחר מפלת סיחון בידי בני ישראל הפך לנחלתם . פרשת בלק מלך מואב משקפת את חרדת המואבים מעלית הכח החדש , שחדר לאזורם . על יחסם של המואבים לישראל בעת מסע הכבוש וההתנחלות יש גרסאות מקראיות שונות : בנגוד למסרת הטוענת כי הם נתנו לבני ישראל לעבר בתחומם ( דברים ב כח - כט ) יש מסרת אחרת ( שופטים יא יח ) שלפיה עקפו בני ישראל את מואב במסעם . במאה ה - 12 לפני הספירה השתלט עגלון מלך מואב על " ארץ המישור " , כבש את יריחו ואת מדבר יהודה , ושעבד את שבט בנימין עד לשחרורם בידי אהוד בן גרא . בתחלת המאה ה - 10 לפני הספירה כבש דוד , צאצא של רות המואביה , את ארץ מואב ובכך בסס את נצחון קודמו , שאול . מואב היתה לארץ משעבדת והעלתה מס לישראל גם בימי שלמה . עמרי מלך ישראל חזר וכבש את מואב לאחר שפרקה את על ישראל בזמן פלוג הממלכה . רק לאחר מות אחאב בן עמרי ( 852 לפני הספירה ) , הצליח מישע מלך מואב להשתחרר משלטון ישראל . תהליך ההתפוררות של מואב החל בזמן השלטון האשורי בארץ - ישראל . מואב , שהעלתה מס למלכי אשור , נעזרה בהם במלחמותיה נגד שבטי המדבר - הערבים הנבטים . רשת הבצורים בדרום מואב ובמזרחה לא חסמה את פלישותיהם התכופות , ולימים כבשו הנבטים את מואב וירשו את יושביה ( במחצית המאה ה - 6 לפני הספירה ) . אף בעת ירידתה היתה מואב שכנה עוינת לישראל , וגדודי מואב היו בין הפורעים ביהודה לאחר כשלון המרד של יהויקים , ובימי מלך צדקיהו נגד השלטון הבבלי . בשל כל הדברים האלה נבאו נביאי סוף ימי הבית הראשון ודור החרבן : צפניה , ירמיהו ויחזקאל , נבואות נקם על מואב . התרבות המואבית הממצאים הארכאולוגיים של מואב - שרידי מצודות , חרסים , וכתובות חרוטות באבן בזלת - מעידים על תרבות חמרית אפינית לתקופת הברזל הקדומה והתיכונה באזור זה . כן מעידים הם על מסרת של כתיבה וחקיקה באבן . דתם של המואבים היתה אלילית . אלם הלאמי הראשי היה כמוש , שהיה אף האל הלאמי של בני עמון . פלחנו דמה לפלחן ה " בעל " הכנעני . משערים שהקריבו לו גם קרבנות אדם . במקרא מצוי תאור של עבודת בעל פעור ( במדבר כה ג ) . כן מספר על מישע מלך מואב , שהקריב את בנו בעת סכנה - פלישת יהורם בן אחאב ובעלי בריתו לארצו . אלוהי נכר ארכאולוגיה בלעם יהודה , ממלכת ישראל , ממלכת מישע , מצבת מישע נבטים עמון תקופת הברזל נחל ארנון בגבול ארץ מואב , היום - מדינת ירדן ) מצטיין במימיו הצלולים . מצוקי הנחל התלולים נראים בתמונה בגוניהם האדומים .

السابق  |  التالي