מדריד

صفحة: 137

הרשמית . התמרדות העיר נגד צבא הכבוש של נפוליון בשנת 1808 היתה האות לתחלת מלחמת השחרור נגד הצרפתים . במלחמת האזרחים שהתרחשה בשנים 1936 - 1939 היתה מדריד אחד ממעזי הרפובליקנים . כחותיו של פרנקו צרו על העיר כשנתים וחצי ולבסוף הכניעו אותה . כאן נולד המשג " גיס חמישי " , שפרושו כח חתרני מבפנים : כאשר נשאל הגנרל הלאמני אמיליו מורו אילו מארבעת גיסותיו הצרים על מדריד עתיד לדעתו לכבש את העיר , השיב : " הגיס החמישי " , והסביר שכונתו ליסודות חתרניים בתוך העיר עצמה . באוקטובר 1991 התכנסה בעיר " ועידת מדריד " להשכנת שלום במזרח התיכון , בהשתתפות נציגי ישראל , ירדן , סוריה , לבנון והפלשתינים . נפוליון בונפרטה ספרד פיליפ השני פרנקו , פרנסיסקו מדרשים דברי הלכה ואגדה המסתמכים על פסוקי התנ"ך , שחברו יוצרי התורה שבעל - פה , החל בימי הבית השני . מרבית המדרשים כנסו בקבצים ונערכו לפי סדר פרשות השבוע . במשנה מצויים כמה מדרשי הלכה . גם בשני התלמודים - הירושלמי והבבלי - יש מדרשי הלכה ואגדה רבים , שתפקידם לברר את מקור ההלכה ואת טעמה . מדרשי הלכה מדרשי הלכה העוסקים בתורה ( חוץ מספר בראשית ) , נכתבו בעברית בידי התנאים ונערכו לאחר חתימת המשנה ( אחרי שנת 200 לספירה ) . הם מבססים על יג ( 13 ) המדות של רבי ישמעאל ( ראשית המאה ה - 2 לספירה ) , אשר הרחיב את שבע המדות של הלל הזקן ( סוף המאה ה - ו לפני הספירה ) . יג מדות אלו הן , בחלקן , כללי הגיון והסקת מסקנות , כמו " קל וחמר " , שלפיו לומדים על המקרה הקל מן המקרה החמור ( לדגמה , בראשית מד ח , וכן בשמות ו יב ) ; ובחלקם אלו כללים המסתמכים על דמיון מלולי , כמו " גזרה שוה " , שהיא השואה בין שתי הלכות שונות , שמלה זהה מופיעה בשתיהן . רב מדרשי ההלכה נוצרו בתקופתו של רבי ישמעאל , ואז גם התפצלו לאסכולות שונות : האחת " דבי רבי ישמעאל " , שגרס : " דברה תורה בלשון בני אדם " . והאחרת - " דבי רבי עקיבא " , אשר " היה דורש על כל קוץ וקוץ ( שבתורה ) - תלי תלים של הלכות " . בגלל שתי השיטות יש לעתים שני קבצים של מדרשי הלכה לספר אחד , כמו שני קבצי המדרשים לספר שמות , הקרויים מכילתא ( מדה , שהתורה נדרשת בה ) . מדרשי ההלכה לויקרא נקראים " ספרא " , ואלו המדרשים לספרי במדבר ודברים מכנים " ספרי " . מדרשי אגדה מדרשי האגדה שנכתבו בעברית ובארמית - בשלוב בטויים יוניים - בידי תנאים ואמוראים , הם מאחרים יותר ממדרשי ההלכה . מקצתם נכתבו מאות שנים אחרי חתימת התלמוד הבבלי ( 500 לספירה ) . מקורם של רבים ממדרשי האגדה הוא בדרשות שנאמרו בבתי - הכנסת בשבתות ובמועדים , ונערכו בכתב לאחר מכן . יש מדרשי אגדה , שהם קבץ של דברי - דרש או פלפול לפסוקים לפי סדרם , וכן דרשות המקיפות פרשיות שלמות מן התורה . לפעמים הדרשן פותח בפסוק מן המקרא ( " פתיחתא " ) , שנראה כאלו אינו קשור כלל לדרשתו , אך דבריו יוצרים את הקשר בין הפסוק לבין הפרשה שהוא עוסק בה . ולפעמים הדרשה פותחת בשאלה " ילמדנו רבנו " , לשם ברור בעיה הלכתית כלשהי , והדרשן עונה : " כך שנו רבותינו " , ומשלב בתשובתו הלקוחה מן התורה , דברי תנאים ואמוראים , וכן אגדה באותו ענין . ישנם מדרשים רבים מסוג זה , בהם המדרשים על התורה , הקרויים " ילמדנו " או " תנחומא " ( משמו של אמורא ישראלי בן המאה ה - 4 בעבר - הירדן ) . מדרשי רבה מדרשי אגדה נוספים לחמשת חמשי התורה ולחמש המגלות הם מדרשי רבה . הקדום שבהם הוא בראשית רבה , שנערך בסוף המאה ה - 4 . עשרות פרושים חברו למדרשי רבה , שהעיון בהם היה נפוץ בקרב כל שכבות העם . מדרשי אגדה נוספים כלולים ב " פסיקתא " וענינם פרשיות או הפטרות , שנקראו בשבתות מיחדות , כמו שבת חנכה , או שבת נחמו . כמו כן היו מדרשים שעסקו בספרים מסימים במקרא , כמו הקבץ העוסק בתהלים , הקרוי " שוחר טוב " . בימי הבינים נעשו נסיונות לכנס את מדרשי האגדה וההלכה מכל המקורות . במחצית השניה של תקופת הגאונים בבבל ובארץ - ישראל ( מאות 8 - ו ו ) נערכו כ - 30 ספרי אגדה ומדרש , המקדשים לנושאים שונים במקרא ובספרים החיצונים והמכנים " המדרשים הקטנים " . לקט המכיל את המדרשים לכל ספרי המקרא הוא " ילקוט שמעוני " ( המאה ה - 13 , גרמניה ) . לקט נוסף הוא " המדרש הגדול " של דוד בן עמרם , המכיל מדרשים לחמש בלבד ( המאה ה - 13 , תימן ) . יהודים שנהגו לעין בספרי המדרש לעתים מזמנות , ובעקר בשבתות , ספגו באמצעותם את מיטב ערכיה של היהדות ואת השקפותיה בכל תחומי החיים . אפיני הוא המדרש ב " בראשית רבה " , ח , המבטא את יחסה של היהדות למשפחה : " לשעבר אדם נברא מאדמה וחוה נבראה מן האדם ; מכאן ואילך'בצלמנו כדמותנו'- לא איש בלא אשה , ולא אשה בלא איש , ולא שניהם בלא שכינה " . הלנה הפטרה נושנה פרשת השבוע שבת תורה תורה שבעל - פה תלמוד תנ"ך מהירות כאשר גוף כלשהו נע , הוא יכול לנוע מהר יותר או לאט יותר . המהירות היא היחס שבין המרחק שהגיף עובר לבין הזמן שלוקח לו לעבר את המרחק הזה . לפיכך כדי למצא את מהירותו של הגוף הנע , מחלקים את הדרך שהוא עבר בזמן הנדרש לו כדי לעבר אותה . אם גוף א נע מהר יותר מגוף ב , פרוש הדבר הוא שבמשך אותו זמן יעבר א דרך ארכה יותר מאשר ב ; או לחלופין , שאם שניהם ינועו לארך אותה דרך , יעבר א את הדרך הזאת במשך זמן קצר יותר מאשר ב . את מדת מהירותו של

السابق  |  التالي