|
صفحة: 111
והיחס שבין הישראליות ליהדות מעסיקים אותו ביותר . מספריו : " רוח ימים " - אסף ספורים מחיי הקבוץ ; " חדוה ואני " - על לבטיו של עוזב קבוץ שלא מרצונו , שנכנע לרצונה של אשתו ( הספר המחז ושדר כתסכית רדיו פופולרי ואחר כך כסדרת טלויזיה ) ; " מקרה הכסיל " - על היחיד הטוב שאינו מצטרף לחברת הרעים ; " הבריחה " - על הישראלי הבורח מעצמו ; " ניקרגואה " - מסע דמיוני שהוא משל על תחושת הזרות של הישראלי כלפי האמונה היהודית ; " החי על המת " ( 1965 ) - על אבדן הערכים של החלוצים ; " על עצים ואבנים " ( 1973 ) ; " העטלף " ( 1975 ) - מכתבו הארך של ישראלי ממעון ההתבודדות של המסדר הישועי בדרום צרפת אל אשה שהעריץ מנעוריו ; " עשהאל " ( 1978 ) - בן מושבה גלילית עובר לחיות בתל - אביב ונחשב לתמהוני וללא - יצלח ; " מסע באב " ( 1980 ) - על המפנה שחוללה מלחמת יום הכפורים בחייה של משפחה ישראלית , ששכלה את בנה הבכור ; " פויגלמן " ( 1987 ) - פרופסור יליד הארץ מגולל את יחסי הידידות הכואבים , שרקם עם המשורר היידי פויגלמן , נצול השואה ; " יום האור של ענת " ( 1992 ) - תאור יחסיה של צעירה עם בני משפחתה על רקע החיים בישראל בשנות ה - 80 ; " געגועים לאולגה " ( 1994 ) - על פקיד זוטר המחליט להתמסר לכתיבה , מתוך תקוה ואמונה שזו תגאל אותו מההמוניות שבארח החיים הישראלי . געגועיו לאולגה הרוסיה הם געגועים לחיים שיש בהם יפי , אצילות וטהר ; " עול " ( 1996 ) - פרשת חיים סבוכים של משורר נסתר שכוכבו זרח וכבה ; " דודאים מן הארץ הקדושה " ( 1998 ) - מסעה של צירת אנגליה צעירה לארץ - ישראל בראשית המאה . ספוריו של אהרן מגד והרומנים שלו תרגמו לכמה שפות . הוא כתב גם מחזות : " בראשית " , " חנה סנש " , " בדרך לאילת " , " אי ליק מיק " , ועוד , שהצגו בארץ ובחוץ - לארץ . ספריו לילדים : " מסע הילדים אל הארץ המבטחת"ו " נדב ואמו " . אהרן מגד זכה בפרסים ספרותיים רבים , ביניהם פרס ביאליק , פרס ברנר , פרס אוסישקין ופרס ניומן . עברית , ספרות מגדו אחת הערים החשובות ביותר בארץ - ישראל בתקופת המקרא . מקומה בקצהו הדרומי - מערבי של עמק יזרעאל , בפתחו של נחל עירון , כ - 35 קילומטר דרומית - מזרחית לחיפה בימינו . העיר מגדו חלשה על " דרך הים " שעברה לידה - דרך נחל עירון , המחבר בין העמקים לבין השרון - ומכאן חשיבותה הרבה . " דרך הים " היתה דרך מסחר בין - לאמית חשובה בעולם העתיק . תולדות העיר מגדו נזכרת בפעם הראשונה בכתובות מצריות מימי תחותמס ה - 3 מהמאה ה - 15 לפני הספירה . באותה עת היא עמדה בראש המערכה של ברית מלכי כנען שמרדו בשלטון מצרים . היא נכבשה בידי תחותמס ה - 3 בקרב שהוא אולי הראשון בתולדות האנושות המתאר בצורה מפרטת . לאחר מכן היתה מגדו , כפי שעולה ממכתבי תל אלעמרנה , מעז מצרי ולעיר המעלה מס למצרים . בימי המקרא הכה יהושע בן נון את מלך מגדו , אך היא מופיעה ברשימת הערים הכנעניות שלא כבש שבט מנשה . בימי השופטים נערך " על מי מגדו " הקרב הגדול המספר בשירת דבורה , אך גם אז לא נכבשה העיר בידי בני ישראל . מקבל על החוקרים כי מגדו נכבשה על - ידי בני ישראל רק בימי דוד , ובימי שלמה כבר היתה לבירת המחוז החמישי בממלכתו . בימי ירבעם בן נבט היא נכבשה על ידי שישק מלך מצרים ( 925 לפני הספירה ) , ובשנת 733 - 732 - בידי תגלת פלאסר ה - 3 מלך אשור . בשנת 609 לפני הספירה נערך לידה הקרב בין פרעה נכה מלך מצרים לבין יאשיהו מלך יהודה . יאשיהו נסה למנע את מעבר צבא מצרים ב " דרך הים " צפונה , ונפל בקרב . מקומה המרכזי בשדות קרב מתבטא גם בכך , שבמסרת הנוצרית יהיה הר מגדו ( ארמגדון ) לשדה המערכה האחרון של האנושות לפני הגאלה של אחרית הימים כמספר בברית החדשה , בבשורה לפי יוחנן . תל מגדו ברבות הימים נשכחו שמה ומקומה של מגדו הקדומה , ובפי הערבים כנה התל בשם תל מתסלם ( תל המושלים ) . רק בסוף המאה ה - 19 העלתה השערה כי בו מצויים שרידי פתח המנהרה שהיתה חלק ממערכת אספקת המים במגידו . המנהרה הגיעה עד למעיין שנבע מחוץ לתל , ודרכה עברו המים לתושבי העיר . אהרון מגד נואם מעל בימת " בית הסופר'בתל - אביב . במהלך הקריירה הספרותית הארוכה והעשירה שלו יסד מגד את המוסף הספרותי " משא " שימש כנשיא אגודת הסופרים העולמית בישראל , הרבה לפרסם מאמרים בעיתונות והשתתף בוויכוחים רעיוניים הקשורים בארץ ובעם ישראל .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|