|
صفحة: 74
עצב עקרונות חדשים לדרך הבניה של ישוב כפרי , ועל פיהם פתחו אחר כך אזורים נוספים בישראל . כבר בתם העשור הראשון לקיומו הברר , כי התכנון הגשם כהלכה וענה על צרכי המדינה בשטחי חייה העקריים : בצור הבטחון , קליטת העליה , מזוג הגליות וצמצום הפער בין הותיקים לחדשים , פזור האכלוסיה , גאלת קרקע שוממת , הפנית כחות עבודה לתעסוקה יצרנית , והגברת היצור החקלאי לשפור המצב הכלכלי של המדינה . המפעל ההתישבותי בחבל לכיש הצליח מאוד , ואף עורר ענין בארצות זרות : משתלמים וממחים רבים , בעקר מהארצות המתפתחות , באו לישראל ללמד את עקרונות התכנון האזורי . בסוף שנות ה - 90 של המאה ה - 20 חיו בחבל לכיש כ - 60,000 נפש , מתוכם כ - 47,000 בקרית גת - בירת החבל . שאר התושבים מפזרים בישובים חקלאיים קטנים ומתפרנסים בעקר ממטעים , גדולי שדה , עופות ובקר . קרית גת הוקמה באמצע שנות ה - 50 כדי לשמש מרכז עירוני לישובים הכפריים שבחבל ולספק להם שרותים . כיום יש בקרית גת מפעלי תעשיה רבים המתרכזים בעקר בענפי הטקסטיל , המזון , המתכת , הפלסטיק , הכימיה והאלקטרוניקה , והעיר מתפתחת במהירות ותורמת לשפור מצבם הכלכלי של תושבי האזור . במשך השנים קלטה קרית גת עולים רבים מעשרות ארצות והתרחבה בהתמדה . כך , למשל , מאז 985 1 נקלטו בעיר יותר מ - 10,000 עולים ממדינות ברית - המועצות לשעבר , וכ - 3,000 עולים מאתיופיה , ונבנו אלפי יחידות דיור חדשות . קרית - גת לכיש לכיש , תל אחת הערים החשובות בשפלת יהודה , ומהמפרסמות ביותר בתקופת המקרא . נזכרת לראשונה במכתבי אלעמרנה מהמאה ה - 14 לפני הספירה . לכיש נזכרת פעמים רבות במקרא . בימי כבוש הארץ על ידי בני ישראל היא היתה אחת מחמש ערי הברית שנלחמו בגבעון והכו בידי יהושע בן נון . לאחר מכן היא נכללה בנחלת שבט יהודה . חשיבותה נבעה ממקומה על אם הדרך מיהודה לפלשת ולמצרים . לכן גם היתה בין הערים שבצר רחבעם מלך יהודה במאה ה - 10 לפני הספירה . אמציה מלך יהודה נמלט אליה מפני הקושרים נגדו , ושם מצא את מותו . לכיש מלאה תפקיד חשוב בהגנת הארץ בעת מסע סנחריב בשנת 701 לפני הספירה , אך לבסוף נכנעה לפניו . המצור עליה וכבושה מתארים בתבליטים שהתגלו בארמונו בנינוה , והם מהוים מקור אשורי חשוב לידיעת המקרא . בשנת 597 עלה נבוכדנאצר מלך בבל על הארץ , והערים האחרונות שכבש היו לכיש ועזקה . בכתבי החרסים שנמצאו בלכיש מספר על מלחמה זו . כשחרב בית - המקדש בשנת 587 נחרבה לכיש , וישבה מחדש בימי שיבת ציון . היום שוכן ליד התל מושב לכיש . מכתבי לכיש בחפירות שנערכו בתל בהפסקות בין השנים 1932 עד 7987 , נחשפו ממצאים רבי ענין החל בתקופה הכלקוליתית ( האלף ה - 4 לפני הספירה ) ועד לתקופה ההלניסטית ( המאה ה - 3 לפני הספירה ) . בשכבה השניה של התל נמצאו " מכתבי לכיש " מהמאה ה - 7 לפני הספירה . אלה הן הכתובות החשובות ביותר שהתגלו בארץ מימי הבית הראשון , ואף הממצא החשוב ביותר של לכיש הקדומה . המכתבים הם 21 אוסטרקונים - כתובות בדיו על חרסים - שנכתבו בכתב העברי העתיק ובלשון מקראית צחה . רב החרסים הם מכתבים שנכתבו כנראה בימי צדקיהו ונשלחו אל " אדוני יאוש " , שהיה כנראה מפקד הצבא שישב בלכיש , מאת הושעיהו , אחד מפקודיו שפקד על עיר מן הערים בדרך מלכיש לירושלים . בתל לכיש גם נמצאו מאות קנקני חרס עם טביעות חותם על ידיותיהם , הכוללות עטור של חפושית בעלת ארבע כנפים ואת המלה " למלך " . יהודה , הרי יהודה , ממלכת יהודה , שפלת כבוש הארץ והתנחלות השבטים לכיש , חבל סנחריב עמרנה , תל אל - שיבת ציון תל למדן , יצחק משורר עברי , עורך ומתרגם . נודע בעקר בפואמה " מסדה " , שכתב על החלוצים , בני העליה השלישית . חי בשנים 1899 - 1955 . יצחק למדן נולד ברוסיה וקבל בבית הוריו חנוך יהודי וכללי . ב - 1917 הוא התנדב לצבא הרוסי . בתקיפת המהפכה הרוסית ומלחמת האזרחים ראה למדן את הפרעות שעשו הרוסים ביהודים , שבהן נספו גם בני משפחתו . הוא עלה נלי חרס מעוטרים מן התקופה הכנענית המאוחרת , שנמצאו בחפירות לכיש . חשיבותה של לכיש נבעה ממיקומה על הדרך המובילה מיהודה לערי הפלישתים ולמצרים .
|
אנציקלופדיה אביב בע"מ
|