صفحة: 72

בתל מונד , המצבה " עבודה והגנה " לזכר אפרים צ'יזיק בחלדה : קבוצת פסלי ראש וחזה המנציחים את דמיות צ'יזיק , שנפל על הגנת המקום , אחותו שנפלה בתל חי וחבר נוסף . אנדרטות נוספות נמצאות בכפר יהושע , ובקבוצים בית קשת ועינת . בקבוץ נצר סירני היא פסלה אנדרטה גדולה הנקראת " השואה " , שבה נראות שתי קבוצות של דמיות , האחת של אנשים מדכאים , והאחרת של אנשים המתבוננים קדימה בתקוה . סגנונן של האנדרטות האלה הוא ראליסטי ( נאמן למציאות ) , ומשלבים בהן חלקים מעבדים ומלטשים לצד חלקי אבן לא מעבדים . פסול ראליזם " לכה דודי " פיוט הנאמר בתפלה לקבלת שבת . מחברו הוא רבי שלמה אלקבץ , מקבל בצפת , במאה ה - 16 . הפיוט ממשיל את השבת לכלה ואת עם ישראל לחתן . הוא נכתב בהשפעת המספר בתלמוד : " רבי חנינא היה מתעטף ועומד בערב שבת בין השמשות ואומר :'בואו ונלכה לקראת שבת המלכה'. וכן רבי ינאי לבש בגדיו בערב שבת ואמר :'בואי , כלה , בואי , כלה'" . מקבלי צפת במאה ה - 16 , בני דורו של המשורר , נהגי לקים את הדברים כפשוטם . ביום ששי לפנות ערב לבשו בגדי חג ויצאו לקבל את פני השבת . היפי הפיוטי של השיר משך את לבם של משוררים גדולים והם תרגמו אותו לשפות אחרות . אלקבץ , שלמה פיוט קבלה שבת ה " לנוד " מפלגה ישראלית ימנית בדעותיה , שהיתה לכח פוליטי מרכזי מאז עליתה לשלטון ב - 1977 . מאחורי רעיון ה " לכוד " , שהביא לגבושן של מרבית מפלגות הימין בישראל לכח אחד , עמד מנחם בגין , מנהיג " חרות " מאז הקמת המדינה . בגין בקש להעביר את מפלגתו מספסלי האופוזיציה אל מרכז המפה הפוליטית . בשנת 1965 עודד מנחם בגין את הקמת גח"ל ( גוש חרות - ליברלים ) , תוך ותורים למפלגה הליברלית , בעקר בתחום המנויים האישיים . ערב מלחמת ששת הימים , ב - 1967 , הצטרף גח"ל לממשלת הלכוד הלאמי . הישיבה בממשלה עזרה לגח"ל ולמנהיגה מנחם בגין לזכות באמון הצבור . ב - 1970 פרש גח"ל מן הממשלה לאחר שזו קבלה את תכנית רוג'רס - תכנית שגבש הממשל האמריקני , שלפיה תסוג ישראל ממרבית השטחים שכבשה תמורת שלום . הקמת ה " לכוד " ועמדותיו ה " לכוד " הוקם בספטמבר 1973 , לקראת הבחירות לכנסת השמינית . הוא הרכב מהמפלגות גח"ל , " המרכז החפשי " ( סיעה קטנה שפרשה בעבר מ " חרות " ) , " הרשימה הממלכתית " ( חלק מתנועת רפ"י שפרשה בעבר מתנועת העבודה ) , ו " התנועה למען ארץ - ישראל השלמה " ( מפלגה קטנה שנוסדה לאחר מלחמת ששת הימים ) . מטרת ה " לכוד " היתה להגיע לשלטון ולשנות את מדיניות הממשלה בנושאי חוץ ובטחון ובנושאי כלכלה ורוחה . הלכוד דגל בעקרון של " ארץ - ישראל השלמה " , ומתוך כך - במדיניות של " אף שעל " , כלומר - אי - ותור לערבים על שטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים . מדיניות זו אפשרה הרחבה של ההתנחליות ביהודה , שומרון וחבל עזה . כמו כן התנגד ה " לכוד " למשא ומתן עם אש"ף . המצע הכלכלי של ה " לכוד " היה מעבר מהשיטה הסוציאליסטית , שבה דגלו ממשלות העבודה והסתדרות העובדים הכלכלית , לכלכלה המבססת על שוק חפשי ויזמה חפשית . בבחירות שהתקימו בחדש דצמבר 1973 ( הן נדחו בגלל המלחמה ) נצח אמנם ה " מערך " והקים ממשלה ( היו לו 51 חברי כנסת ) , אולם גם ה " לכוד " זכה בהשג מרשים : בכנסת השמינית היו ל " לכוד " 39 ח " כים , לעמת 26 בכנסת הקודמת . האופוזיציה שבראשה ה " לכוד " אימה על שלטון ה " מערך " . " המהפך " ומדיניות הממשל החדש בבחירות שהתקימו ב - 1977 נצח ה " לכוד " בהשיגו 43 מושבים בכנסת התשיעית , לעמת 32 של ה " מערך " . מנחם בגין נבחר לראש הממשלה . לראשונה בתולדות מדינת ישראל לא עמד בראשות הממשלה נציג של תנועת העבודה . מארע זה זכה לכנוי " המהפך " . מקבל לטען , שהסבות העקריות לנצחונו של ה " לכוד " בבחירות אלה היו מלחמת יום הכפורים , שפרצה במפתיע וממשלת העבודה האשמה במחדל זה , וכן מעשי שחיתות של בכירים במפלגת העבודה . מנחם בגין בסס את ממשלתו על קואליציה עם המפלגות הדתיות והחרדיות , ודגם זה נשמר גם בממשלות הלכוד הבאות . המהלך החשוב ביותר של ממשלת ה " לכוד " הראשונה היה הסכם השלום עם מצרים שנחתם ב - 1979 - הסבם שלום ראשון בין ישראל למדינה ערבית . בבחירות לכנסת העשירית ב - 1981 זכה ה " לכוד"ב - 48 מושבים לעמת בתיה לישנסקי היא מן הפסלות הישראליות המעטות שיצרו בארץ , במהלך חייה הארוכים היא הקימה אנדרטאות אחדות ויצרה פסלי אישים המספרים את תולדות ההתיישבות בישראל .

אנציקלופדיה אביב בע"מ


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار