|
|
صفحة: 43
הקשר בין בית הכנסת לבית המקדש השפיע על מבנהו הפנימי של בית הכנסת : אולם התפילה המרכזי נתפס כמקביל ל"עזךת ישראל" - האולם שבו התכנסו הגברים בבית המקדש ; וארון הקודש ובו ספרי התורה נתפס כמקביל לקודש הקודשים בבית המקדש . ארץ הקודש ניצב ליד הקיר הפונה לכיוון בית המקדש בירושלים . בקהילות ישראל שבצפון אפריקה ובאירופה היה זה הקיר המזרחי , "כותל המזרח . " הארון עטוף בפרוכת , מעין וילון קטיפה רקום המכסה את הארון כולו . יש בתי כנסת שבהם דולק לפני הארון נר תמיד , זכר לאש התמיד שבערה במנורת הזהב שניצבה בבית המקדש , סמוך לקודש הקודשים . במרכז של אולם התפילה , ליד ארון הקודש , ניצבת במה - משטח מוגבה שהקוראים בתורה עומדים עליו . על הבמה ניצבת התבה - מעין הגבהה שמניחים עליה את ספר התורה . מבנה זה של הבמה והתבה נתפס כמקביל למזבח הגדול שניצב בבית המקדש . לבית הכנסת יש גם אולם כניסה ובו כיור לנטילת ( רחיצת ) הידיים , כדי שהמתפללים יוכלו לרחוץ את ידיהם לפני התפילה . במהלך הגלות הארוכה של עם ישראל נוצרו שני סגנונות בנייה מרכזיים לבתי הכנסת היהודיים בעולם : סגנון אשכנזי וסגנון ספרדי . המשותף לשני הסגנונות הוא מיקומם של ארון הקודש וספרי התורה , המצוי בקיר הפונה לכיוון ירושלים . ההבדל העיקרי ביניהם הוא בארגון ישיבתם של המתפללים . בבית הכנסת הספרדי - הבמה שהחזן עומד עליה ניצבת במרכז , והמתפללים יושבים לאורך ארבעת צידי הבמה כשפניהם פונות אל החזן , כלומר לכיוון הבמה . גם בבית הכנסת האשכנזי הבמה ועליה החזן עומדים במרכז החלל , אך כל המתפללים יושבים כשפניהם לכיוון אחד - אל הבמה ואל ארון הקודש . בעיצובם של בתי הכנסת היו שתי תפיסות מנוגדות : היו קהילות שהשתדלו לקשט את בתי הכנסת ולפאר אותם , והיו קהילות שבנו בתי כנסת פשוטים , ללא קישוטים . בשרידיהס של בתי כנסת בארץ ישראל מן המאות , 7-3 לדוגמה , ניתן לראות רצפות פסיפס שהאבנים המשובצות בהן יצרו איורים שונים . גם בתי הכנסת שבקהילות רבות בספרד המוסלמית של ימי הביניים קושטו במנורות ובמושבי עץ מעוטרים . בעיר טולדו , למשל , בית הכנסת שנבנה במאה ה13- קושט באותיות עבריות ( בדומה לקישוטים במסגדים , המבוססים על האותיות הערביות . ( בבתי הכנסת שנבנו בפולין במאה ה17- עוטרו התקרות והקירות בציורים שונים , ואילו במאה ה18- נבנו בפולין בתי כנסת צנועים . מדוע קישטו היהודים את בתי הכנסתי הקישוט מבטא את השאיפה ל"הידור מצווה , " כלומר , השאיפה לקיים את מצוות התפילה באופן האסתטי והשלם ביותר . הקישוט ביטא גם את עושרה של הקהילה ואת חשיבותה . גם ראיית בית הכנסת כ"מקדש מעט " תרמה למאמצים לקשטו , שכן התורה מפרטת כי בית המקדש נבנה על ידי שלמה המלך בפאר ובהדר : "ויעף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב : ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר ? . ? -: לדביר ? :- צפה tt זהב " : t ( מלכים א ו , ( 22-21 כיצד קושטו בתי הכנסת ? גילופי עץ עיטרו את הדלתות של ארון הקודש , את המחיצות בין מיקום הגברים והנשים , את הדוכן המשמש את החזן , ואת ספסלי הישיבה של המתפללים . עיטורי זכוכית קישטו את חלונות בית הכנסת , מנורות מפוארות הטילו אור , ובדי קטיפה רקומים ( פרוכות ) כיסו את ארון הקודש בבית הכנסת אבוהב בצפת
|
|