صفحة: 190

190 פורים ד"ר תמר עילם גינדין מצביעה על פרטים נוספים המופיעים במגילת אסתר ומתאימים למִמְצָאִים אַרְכֵאוֹלוֹגִיִים ולטקסטים נוספים שנכתבו באותה תקופה . דוגמאות לכך הן שמות הדמויות ותיאור המשתה . השם מַרְדֻכָּא, הלוא הוא מרדכי, היה שם נפוץ בפרס העתיקה ; ושמה העברי של אסתר היה הדסה, על שם פרח ההדס, שיש לו חשיבות בתרבות הפרסית הקדומה . כמו כן, במגילה מתואר הארמון המפואר, שפע האוכל והיין במשתה, ושימוש בכלי זהב : "וְהַשְֵׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שֵׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ“ ( מגילת אסתר א, ז ) . תיאור זה מתאים לידע ההיסטורי על המִשְֵׁתָאוֹת של המלכים הפרסים . עם זאת, ד"ר עילם גינדין מציינת שיש במגילה גם פרטים שאינם מתאימים לידע שלנו על התקופה . לדוגמה, במגילה כתוב : "גַַּם וַשְֵׁתִּי הַמַּלְכָּה עָשְְׂתָה מִשְֵׁתֵּה נָשִֵׁים" ( מגילת אסתר א, ט ) , אבל אנחנו יודעים ממקורות היסטוריים שונים, שבתקופה זו בפרס גברים ונשים ערכו משתאות משותפים . אי-התאמה נוספת היא שבפרס של אותה תקופה מלכה הייתה חייבת להיות בת אצולה, ואילו במגילה מסופר שאשחוורוש הכתיר את אסתר חסרת המעמד למלכה : "וַיָּשְֶׂם כֶּתֶר-מַלְכוּת בְּרֹאשֵָׁהּ וַיַּמְלִיכֶהָ" ( מגילת אסתר ב, יז ) . ויש עוד פרט שמעסיק את החוקרים : סיפור המגילה אינו מוזכר במקורות היסטוריים נוספים . ד"ר עילם גינדין מסבירה, שבגלל זה, ובגלל חוסר ההתאמה בחלק מהפרטים, עולה השאלה אם האירוע התרחש כפי שמתואר במגילה . ממצאים ארכאולוגיים - שְְׂרידים מן העבר, כמו חפצים או מבנים, שעוזרים לנו ללמוד ולהבין איך אנשים חיו פעם . מבנה קבורה בעיר הָמָדָאן שבאיראן, שבו, לפי המסורת, קבורים אסתר ומרדכי . יהודים שמגיעים למתחם הקבר נוהגים לפנות לאסתר בבקשות . גביע יין עשוי זהב מהממלכה הפרסית . חְ'שְֵׁיָארְשֵָׁא הראשון מוצג כאן גדול ממלוויו, שנושאים שמשייה, מכשיר להרחקת זבובים ומגבת .

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


 لمشاهدة موقع كوتار بأفضل صورة وباستمرار