|
|
صفحة: 271
271 פס' 4 תאוריות קונספירציה פורחות במיוחד בתקופות של לחץ, חרדה וחוסר אמון בהנהגה ובממשל, ולכן לא מפתיע שהן נפוצו במיוחד בתקופת הקורונה . במהלך מגפת הקורונה ב- ,2020 תאוריות קונספירציה התפשטו כמו מגפה . ארגון הבריאות העולמי כינה את התקופה הזאת "אינפודמיה" – מגפה עולמית של שקרים שיש לה השפעות הרסניות ואלימות . פס' 5 אחת מבין התאוריות הרבות שנקשרו במגפת הקורונה היא שהחיסון משמש להשתלת שבב מעקב בגופם של אנשים, ומי שעומד מאחורי התוכנית הוא מייסד חברת מייקרוסופט ביל גייטס, שתרם מיליוני דולרים לפיתוח החיסון . העומדים מאחורי התאוריה הזו הם חובבי קונספירציות שנהנים לזרוע פחד ולערער את אמון הציבור בממשל, אך גם מתנגדי חיסונים, שמבחינתם זו הזדמנות נהדרת לשכנע את הציבור שחיסונים מסוכנים לבריאות . לתאוריה הזאת אין כמובן כל שחר או היתכנות טכנולוגית, אולם הסכנה הטמונה בה ובתאוריות אחרות המייחסות מניעים זדוניים לחיסונים – הרת אסון . התנגדות לחיסונים עלולה להוביל לכך שאזרחים לא ישתפו פעולה ולא יהיה אפשר להדוף ביעילות את המגפה . נראה כי לא במקרה כָּלל ארגון הבריאות העולמי את ההתנגדות לחיסונים כאחד מעשרת האיומים הגדולים בעולם . פס' 6 קשה להילחם בתאוריות קונספירציה, כי לאנשים יש משיכה רגשית ואובססיבית לאמונות שלהם, אפילו אחרי שהוכח שהן שגויות . גם כאשר מסקרים תאוריות קונספירציה בחדשות כדי להפריכן, הצגתן בתקשורת דווקא מחזקת אותן, מעצם העובדה שפשוט רואים אותן שוב ושוב . אנשים נוטים להאמין לדברים שהם נחשפים אליהם פעמים רבות בתקשורת וברשתות החברתיות, מפני שהמוח שלנו מפרש דברים מוכרים בתור אמת . פס' 7 עם זאת אפשר לחנך אנשים לזהות קונספירציות ולהיזהר מהן . ממחקרים עולה שכאשר מראים לאנשים מראש טכניקות קונספירטיביות, הם מצליחים לזהות ביתר קלות מידע לא אמין . עלינו לחנך אנשים ( בעיקר בני נוער וצעירים ) שזה בסדר לטעות – זה בסדר ללמוד מידע חדש, לשקול אותו ולשנות עמדה בעקבותיו . כמו כן עלינו לבחון את המקורות שלנו ולהקפיד לצרוך ולשתף מקורות מידע מוסמכים . גם הרשתות החברתיות, כמו טוויטר ופייסבוק, מתחילות עתה להיות ביקורתיות כלפי עצמן, ולהכיר בכך שרוב החשיפה לתאוריות קונספירציה נעשית דרכן, והן מתחילות לחפש דרכים למצוא ולחסום הפצת מידע לא אמין .
|
|