|
|
صفحة: 264
264 9 . א . משפט I : "אופן ההתנהגות שלנו השתנה במשך השנים" – פסוקית מושא . משפט II : שבה אנו מגיבים בתוקפנות כלפי האחר – פסוקית לוואי . משפט III : שההתנהגות הזאת הפכה למכת מדינה – פסוקית נשוא . משפט IV : מי שצועד ברחוב או נוסע בכביש – פסוקית נושא . ב . משפט IV : עלול למצוא . ג . משפט III : היא / הפכה . ד . ( 1 ) משפט II : ההמולה, השפה הגסה והמהירות שבה אנו מגיבים בתוקפנות כלפי האחר – נושא כולל ; IIIטפשמ : צועד ברחוב או נוסע בכביש – נשוא כולל . ( 2 ) משפט II : הוספה ; משפט III : ברירה . ה . ( 1 ) פסיכולוגית קלינית מומחית . ( 2 ) ד"ר מרב גילה – נושא . 10 . א . הטיפול בבעיית האלימות תלוי גם במוסדות המדינה וגם בכל אחד מאיתנו . ב . רבים מייחסים חשיבות פחותה לאלימות מילולית כי היא אינה מתאפיינת בסימנים פיזיים . ג . התפקיד התחביריחלק הדיבורהמילה נשואפועל מגיבים ( משפט I ) נושאשם עצם מגיבים ( משפט II ) נשואפועל נוהגים לוואישם תואר מכריע 11 . א . משפט 1 : הרשתות החברתיות נתפסות כאחראיות העיקריות לגל האלימות . משפט 2 : הרשתות החברתיות נוכחות בחיינו . משפט 3 : הרשתות החברתיות מספקות לנו זירה נוספת להפגנת אלימות . ב . ( 1 ) משפט 1 : פשוט, משפט 2 : מורכב . ( 2 ) אין – נשוא, אינה – אוגד . ( 3 ) אין ספק שהדרך הטובה ביותר למניעת אלימות אינה בדיבורים, אלא במעשים שמושתתים על ערכים של התחשבות וכבוד לזולת . ( 4 ) III . הבעת נחרצות והדגשת המסר .
|
|