|
|
صفحة: 141
141 הספר מצוידים במערכות הגברה וברמקולים שנעשה בהם שימוש יום-יומי : צלצול בכל 45 – 50 דקות ( לרוב קטע מתוך שיר פופולרי שיכול להימשך דקה ) , כריזה לכל מטרה וכמובן מוזיקה בעוצמות מבהילות, כביכול כדי להנעים את זמנם של התלמידים . פס' 5 "לפעמים נדמה כאילו מישהו החליט, כחלק מתפיסה חינוכית, שצריך לעשות הכול ברעש", אומרת נועה, המתגוררת בסמוך לתיכון בתל אביב . "אני גרה פה כבר עשור, עובדת מהבית, והרעש רק מחמיר עם הזמן . המוזיקה שמגיעה מהתיכון מחרישת אוזניים" . פס' 6 "מוסד חינוכי הוא מקום שצריך להיות שקט לא רק בגלל המפגע הסביבתי שהרעש מייצר, אלא גם כדי לאפשר לילדים הבנה של דיבור ויכולת קליטה של תוכן", אומר פרופ' סטיליאן גלברג, ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה . "לאחרונה בתי הספר הפכו להיות מוקדי רעש . זה פוגע גם בשכנים אבל בעיקר בילדים, ובייחוד בתלמידי הכיתות הנמוכות, שמערכת השמיעה שלהם עדיין נמצאת בשלבי בנייה . גם למורים זה מפריע . כמו כן המצב הזה מעביר לילדים מסר שאפשר להפריע לשכנים . אנחנו מצפים ממערכת החינוך שתלמד בדיוק ההפך – שצריך להתחשב בזולת ולהגביל את הרעש" .
|
|