|
|
صفحة: 96
96 טקסט 3 אנחנו רואים קפיצה מדאיגה בשיעורי הפרפקציוניזם איילת שני | הארץ , 4 ביוני 2020 הפסיכולוג החברתי ד"ר תומס קיוראן מסביר למה פרפקציוניזם אינו תכונה שצריך להתגאות בה, איך התרבות של ימינו מעודדת אותו, ולמה האנשים שלוקים בו חווים כישלון תמידי פס' 1 פרפקציוניזם הוא תכונה אישיותית, שילוב של סטנדרטים אישיים גבוהים והערכה עצמית הנתונה לביקורת קשה ומתמדת . פרפקציוניזם שונה בתכלית משאפתנות או ממאמץ שמושקע במטרה מסוימת באופן "בריא" . פרפקציוניסטים עובדים ללא לאות על הפיכת הבלתי מושלם למושלם . ההתנהגות שהם מפגינים – ההקפדה היתרה, החתירה המתמדת להצלחה – הכול נובע מצורך מתמיד לתקן משהו שלתחושתם פגום אצלם . פס' 2 אנשים רבים מאמינים שפרפקציוניזם נחוץ, אולי אפילו הכרחי, כדי להשיג דברים בתרבות שהיא כה תחרותית, ולכן הם תופסים אותו כתכונה שראוי להתגאות בה . הם תופסים אותו כסוג של יתרון . העניין הוא שהפרפקציוניזם מגיע עם מטען . עם מחיר . אני חושב שמה שאנשים אינם מבינים בנוגע לפרפקציוניזם הוא שהמחיר מאפיל על כל תועלת פוטנציאלית . על פי רוב, פרפקציוניסטים אינם מצליחים לתרגם את המאמץ העודף שלהם ליכולות מרשימות, משום שהוא מגיע על חשבון דברים אחרים שחשובים לבריאותם הנפשית והפיזית . פס' 3 פרפקציוניסטים עסוקים בצורך המתמיד להראות לסביבה שלהם ולעולם כולו שיש להם ערך, שהם לא פגומים או טיפשים . גם כשהם מצליחים להפגין הישגים ולקבל הערכה מהסביבה הם אינם מסופקים ומשוכנעים שהם כישלון . רוב הזמן הם חווים פחד, אשמה, השפלה, משום שאי אפשר באמת להיות מושלמים . אחרי כישלון הם לא ירצו לנסות שוב, משום שהם כבר עשו את המקסימום שלהם, נכשלו, וכעת הם מתקשים לשאת את האשמה והבושה . לעומת זאת אנשים אחרים ינסו שוב ברצון, משום שכישלון אינו מטלטל את עולמם, ועבורם התוצאה חשובה פחות מהתהליך . פס' 4 אני משוכנע שאי אפשר להבין את הפרפקציוניזם רק במונחים של דפוסי הורות ואירועי הילדות המוקדמת . אנחנו חיים בתרבות דורסנית, שמאירה באור חזק את כל הפגמים שלנו, שמקדשת הצלחה חומרית ושלמות גופנית וסטנדרטים בלתי אפשריים . עלייתן של הרשתות החברתיות ודאי אינה מועילה . הן מייצרות תחושה שלאנשים אחרים יש חיים נפלאים וסגנון חיים מעורר קנאה, ואם אני לא עומד בסטנדרטים האלה, אם אני לא יכול להרשות לעצמי את הגאדג'טים האלה, את החופשות האלה או את המראה החיצוני הזה, משהו אצלי לא בסדר . הדימויים הללו של החיים המושלמים שופכים עוד ועוד שמן למדורת הפרפקציוניזם, משום שהם משוּוקים להמונים כנגישים לכל אחד, אף שהם לא, וכשהם אינם מצליחים להשיג אותם, הם מרגישים כישלון .
|
|