|
|
صفحة: 74
התקווה מאת נפתלי הרץ אימבר כָּל עוֹד בַּלֵּבָב פְּנִימָה נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ אֶרֶץ צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם הומייה : נרגשת צופייה : מסתכלת לפאתי מזרח קדימה : לכיוון מזרח דגל ישראל צבעי הדגל, כחול ולבן, הם כצבעי הטלית שבה מתעטפים יהודים בשעת תפילה . במרכז הדגל מצויר מגן דוד . לפי האגדה על מגנו של דוד המלך היה סמל כזה ולכן הוא נקרא כך . זהו דגל התנועה הציונית שליווה את פעילותה עוד לפני הקמת המדינה . בטקס הכרזת העצמאות קושט האולם בדגלי ישראל . את דגל המדינה נוהגים לְהָנִיף בטְקסים ובאירועים מיוחדים, בעיקר ביום העצמאות . בימי אֵבֶל וזיכרון מורידים את הדגל לחצי הַתוֹרֶן . המנון המדינה לכל מדינה יש המנון, שיר מיוחד ששרים או מנגנים בטקסים ובאירועים חשובים . ההמנון של מדינת ישראל נקרא "התקווה" . ההמנון נכתב לפני הקמת המדינה על ידי המשורר נַפְתָלִי הֵרְץ אִימְבֶּר . השיר היה אהוב על העולים לארץ ישראל והפך להמנון התנועה הציונית . ההמנון מספר על התקווה של העם היהודי לשוב לארץ ישראל ולחיות בה חיי חופש . טקס הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נפתח בשירת "התקווה" . רק בשנת 2004 נקבע בחוק מעמדו של "התקווה" כהמנון של ישראל . 74
|
|