|
|
صفحة: 122
מקימים יישובים חדשים לעולים בשנותיה הראשונות של המדינה רוב התושבות והתושבים בישראל גרו בשלוש הערים הגדולות : תל אביב - יפו, חיפה וירושלים . לכן כאשר הגיעו עולים רבים נוספים, החליטה ממשלת ישראל להקים יישובים חדשים באזורים מרוחקים מהערים הגדולות . כך הוקמו מושבי עולים ויישובים עירוניים קטנים שנקראו עיירות פיתוח . להחלטה הזאת היו כמה מטרות : לפזר את האוכלוסייה - ליישב את העולים החדשים בכל רחבי הארץ . • לחזק את ביטחון המדינה - עיירות פיתוח ומושבים רבים הוקמו קרוב לגבולות, • לצידם של קיבוצים ומושבים שנוסדו לפני שהוקמה המדינה . לפתח את המדינה - ליצור מקומות עבודה באזורים מרוחקים ממרכז הארץ . • עיירות הפיתוח הוקמו גם כדי לספק שירותים כמו רפואה ודואר ליישובים הכפריים בסביבה . מרבית התושבים היו עולים, בעיקר ממרוקו, לוב, תוניסיה, אלג׳יריה והודו . העולים לא בחרו לחיות בעיירות הפיתוח . הן היו מרוחקות מהערים הגדולות, לא הייתה בהן מספיק עבודה ולא היו מספיק שירותי בריאות וחינוך . לתושבי עיירות הפיתוח היו פחות הזדמנויות מאשר לתושבי הארץ הוותיקים ולמי שחי בערים הגדולות ובמרכז הארץ . המדינה אומנם בנתה מפעלים, אבל עם השנים חלק מהמפעלים נסגרו, ותושבי עיירות הפיתוח התקשו למצוא מקורות פרנסה אחרים . המצב הזה גרם לתחושות של חוסר צדק, כעס ורצון לשינוי . אנשים רבים התחילו להיאבק למען שוויון וצדק כדי שגם קולם יישמע וגם ילדיהם יזכו להזדמנות שווה . מאז העיירות גדלו והתפתחו, והיום הן נקראות ערים חדשות . גם במושבי העולים חלו שינויים . רוב התושבים שחיים במושבי העולים כבר לא עוסקים בחקלאות, והצטרפו למושבים תושבים חדשים שמחפשים איכות חיים ביישוב כפרי . 122
|
|